סוסים ש"הכל חי" הצילה: שי

  חבורת ילדים רכשה אותו מניסים, תושב אחת השכונות הוותיקות של יפו, תמורת שקלים ספורים. העסק של ניסים נסגר רשמית על ידי המשטרה לאחר שהתברר שהוא מחזיק סוסים וחמורים בתנאים מחרידים, טובח בהם באכזריות ומוכר את בשרם בשוק המקומי כבשר בקר. מכירת בשר הסוסים בשוק אמנם נפסקה, אך ניסים המשיך לאסוף סוסים וחמורים תשושים ורצוצים ולעשות בהם ככל העולה על רוחו. בדרך כלל מכר אותם במחירי מציאה לרוכלים נהגי עגלות. לרוע מזלו של שי, הוא נמנה על הסוסים האלה.

הילדים שרכשו אותו שיכנו אותו במחסן אפל ומלוכלך והאכילו אותו בחציר הזול והעלוב ביותר שהשיגו, מלא קוצים וברקנים חדים שלא טרחו להוציא. תוך זמן קצר נוצרו בפיו של שי פצעים מכאיבים. לחציר לא היה כמעט ערך תזונתי, ושי איבד ממשקלו והלך ונחלש מיום ליום. כשנפצע ברגלו הילדים לא הבחינו בכך, או אולי בחרו להתעלם, והמשיכו לרכב עליו גם כשהחל לצלוע וכל פסיעה עלתה לו במאמצים רבים.

פציעתו של שי החמירה. בכרית כף רגלו התפתח זיהום ונוצרה מורסה מוגלתית, והתפשטות הדלקת גרמה לסיבוב של 180 מעלות במנח העצם. הכאב שנגרם לו בהליכה הפך בלתי נסבל. הילדים הכו אותו וצלקות הופיעו על ראשו ועל צידיו. לבסוף, כשחדל מלהביא לילדים תועלת, זנחו אותו במחסן החשוך.

בעל המחסן, שצפה בחרדה הולכת וגוברת במצבו המידרדר של שי, ביקש מאבי, אדם שהכיר כאוהב חיות, להתערב בנעשה. אבי התקשר לראש המחלקה הוטרינרית בעירית תל-אביב, ד"ר צבי גלין, אשר סרב, כרגיל, למלא את חובתו ולהוציא את שי מחזקת בעליו שהתעללו בו. ד"ר גלין התעלם במשך תקופה ארוכה מאוד מן התלונות שהוגשו לו על מעשיו המחרידים של ניסים, ואיפשר לו להמשיך בפעילותו תוך התעלמות גלויה מן החוק. מדוע אפוא יפעל כעת?

בהמשך פנה אבי לעמותת הכל חי, אשר עשתה את הסידורים הדרושים לרכישת הסוס מן הילדים והעברתו לחוותה של ריקי בכר, בה התגורר הסוס שבת שניצל במבצע קודם. אחד הסוסים הקשישים של ריקי מת זמן קצר לפני כן, ולמזלו של שי התפנה מקום באורווה.

שבת ושי

שי דידה מן המשאית והובל אל האחו הירוק, שכמותו לא ראה מעולם. עיניו נפערו בתדהמה, והוא תלש את הרצועה מידיו של אבי, הרכין את ראשו אל כר הדשא ושאף לריאותיו את הריח המשכר, כשהוא מתעלם מכל הסובבים אותו.

לאחר זמן מה, הוציאו את שבת מן האורווה כדי שיפגוש את שכנו החדש. שבת העיף בשי מבט אחד ושעט לעבר הגדר המפרידה ביניהם. שני הסוסים קרבו אף לאף, לחי ללחי, ועמדו צמודים זה לזה זמן רב מאוד. כל הנוכחים בחווה עמדו נפעמים מעומק הרגשות שהפגינו שני הסוסים, והפסיקו את מלאכתם כדי להתבונן במחזה. האם הבטיח שבת לשי שמעתה והלאה הכל יהיה אחרת, שהוא נמצא כעת בידים טובות? זה הרושם שהתקבל אצל הצופים. כאשר שבת הגיע לחווה לראשונה, לאחר שנחלץ מידי ניסים משעבדו, ניחם ועודד אותו בצורה דומה פוני וולשי, מדיירי החווה הוותיקים, שבילה עמו שעות ארוכות באותה תנוחה צמודה והעניק לסוס העצוב והמדוכדך, שסבל כה רבות והגיע עד שערי מוות, מעין עזרה טיפולית. נראה היה ששבת ממשיך את המסורת וגומל אותו חסד עם הסוס החדש.

שי נבדק על ידי וטרינר ומפרזל סוסים ונעשו לו צילומי רנטגן. כאשר החל המפרזל לגזוז את פרסתו המגודלת מאוד, התבקעה המורסה ודם ניתז מתוכה. הסוס עבר טיפול יסודי וחבישה, והפצע החלים בהדרגה.

שי החל לעלות במשקל ורוב הצלקות על מצחו וצידיו נרפאו. למרות העיוות בפרסתו הימנית האחורית, חזר שי להלך באורח כמעט תקין וללא כאבים, בזכות פרסה אורתופדית שהותאמה לו וטילוף סדיר מגוּבֶה בצילומי רנטגן.

מציליו של שי נתנו לו שם זה מכיוון שהסוס היפהפה קיבל במתנה הזדמנות חיים נוספת, בזכות התומכים הנאמנים של עמותת חי והכל חי המאפשרים לנו לעמוד בכל האתגרים. עלות הטיפולים הנחוצים ברגלו הפגועה של שי מגיעה ל $500 בשנה, בנוסף לעלות של כ-$3,000 לשנה עבור החזקה, טיפולים וטרינריים שגרתיים וחיסונים. הוצאות החזקתו של שבת, שהגיע אלינו בתת-משקל של 115 ק"ג, מכוסה בצלקות, עם קוביות עץ ממוסמרות לכריות כפות רגליו שמנעו ממנו להחליק בעת משיכת מטענים כבדים, מגיעות לכ-$3,000 נוספים.

   למידע עדכני אודות אדונו האכזר של הסוס שי ראה סוסים שהורחקו סופית מהתעללות קשה ביפו.

אתם מוזמנים להטות שכם ולסייע בפעילות של עמותת הכל חי למען יחס טוב יותר לבעלי הפרסות הרגישים והנבונים הללו. אנו פועלים להקמת חוות מקלט בישראל, שתבטיח בכל עת את האפשרות לקלוט סוסים וחמורים פצועים וקורבנות התעללות, לטפל בהם ולשקמם.