/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

عربي

 
 

English

 

אלרגיות אצל חתולים


דפי מידע

 

 

 
 

תוכן העניינים

 

הצטרפות
או תרומות

  

מהי אלרגיה, וכיצד היא משפיעה על חתולים?

אחת התופעות השכיחות ביותר המשפיעות על חיי חתולים היא אלרגיה. כאשר קיימת אלרגיה, מגיבה המערכת החיסונית של החתול "תגובת יתר" לגורמים זרים (אלרגנים או אנטיגנים) אליהם היא נחשפת. תגובות יתר אלה מתרחשות בשלוש זירות מרכזיות. השכיחה ביותר היא על פני העור, שם מופיע גרד מקומי (באזור אחד) או כללי (על פני כל עורו של החתול). אלרגיה יכולה להתבטא גם במערכת הנשימה, בצורת שיעול, התעטשויות וצפצוף בריאות, לעיתים בליווי הפרשה מן האף או הפה. המערכת השלישית המושפעת מאלרגיה היא מערכת העיכול, המגיבה בהקאות או בשלשולים.

  

האם יש סוגים שונים של אלרגיות?

חתולים נחשפים לאלרגיות בארבע דרכים: מגע, עקיצות פרעושים, שאיפה ומזון. לכל אפיק חשיפה מספר צורות ביטוי משותפות וכן מספר מאפיינים ייחודיים.

  

אלרגיה במגע

אלרגיה במגע היא הפחות שכיחה מבין ארבעת סוגי האלרגיות. היא מתבטאת בגירוי מקומי בעור. קולרים דוחי-פרעושים או סוגי מצעים שונים, כגון צמר, הם שתי דוגמאות לגורמים העלולים לעורר תגובה אלרגית. במקרה שחתול אלרגי לחומרים אלה, יופיעו גירוי וגרד בעור בנקודות המגע. הרחקת גורם האלרגיה פותרת את הבעיה, אולם זיהוי האלרגן כרוך לפעמים בעבודת בילוש.

  

אלרגיה לפרעושים

אלרגיה של חתולים לפרעושים נפוצה ביותר. חתול בריא יחוש אי-נוחות קלה בלבד בעקבות עקיצת פרעוש, בדרך כלל בלי גירוד כלשהו. לעומתו, חתול אלרגי לפרעושים יפתח תגובה חריפה ומגרדת לרוקו של הפרעוש החודר לתוך עורו. עקיצה בודדת תגרום לגירוד קשה עד כדי כך שהחתול עלול לשרוט או לנשוך את עצמו, ולגרום לתלישת כמות מכובדת של שיער. כן עלולים להופיע על פני העור פצעים פתוחים או גלדים, המהווים פתח להיווצרות דלקת בקטריאלית משנית, ברוב המקרים על עכוזו של החתול (ממש מעל הזנב). בנוסף, עלולים להופיע גלדים קטנים ומרובים סביב אזור הראש והצוואר. גלדים אלו מכונים חבּוּרוֹת דוחניות (בשל הדמיון הצורני לדוחן) או מיליאריות (miliary lesions).

  

הצעד החשוב ביותר בטיפול באלרגיה לפרעושים הוא הרחקת הפרעושים מן החתול. לכן, מניעה קפדנית של פרעושים היא עמוד התווך של טיפול מוצלח. לרוע המזל, באקלים חם ולח, בו דור פרעושים חדש עשוי לבקוע מדי 14-21 יום, לא תמיד ניתן להתגונן בפניהם.

  

קיימים כיום מספר מוצרים חדשים ויעילים היכולים להוות מרכיב חשוב בתוכנית טיפולית כוללת:

  • מוצרים לטיפול חיצוני מקומי – Frontline, Advantage, או Revolution/Stronghold
    (Revolution נותן תוצאות מצוינות, אך הוא יקר יחסית).
  • טבליות Program יכולות לסייע בהתמודדות עם התגובה לפרעושים, אך אינם יכולים למנוע הידבקות מחודשת בפרעושים.

אזהרה: לפני הטיפול בחתול בכל מוצר שהוא, בטיפול חיצוני או פנימי, חובה לקרוא בתשומת לב את ההנחיות על גבי התווית או בעלון המצורף. חתולים, ובמיוחד גורים, רגישים במיוחד לחומרי הדברה, ושימוש בלתי-זהיר במוצרים אלה עלול לגרום למוות. מוצר הנחשב בטוח לטיפול בחתול בוגר עלול להיות מסוכן לגורים. כאשר רוכשים מוצר לטיפול בגורים, על התווית או העלון המצורפים למוצר לציין בפירוש את גיל הגורים. אם רשום כי המוצר בטוח לשימוש בגורים מגיל ששה שבועות ומעלה, אין להשתמש בו לטיפול בגורים בני חמישה שבועות. לעולם אין לטפל בחתולים במוצרים המיועדים לכלבים, אלא אם צוין בפירוש על האריזה כי המוצר מתאים גם לטיפול בחתולים.

  

חשוב לנקות את הפרעושים מן הבית, ואין להסתפק בטיפול בחתולים בלבד.

  

במקרים בהם לא ניתן למנוע לחלוטין חשיפה לפרעושים, ניתן להשתמש בזריקות קורטיקוסטרואידים (קורטיזון או סטרואידים) לחסימת התגובה האלרגית ולהקלה בסימפטומים. זריקות אלו מהוות לעיתים קרובות חלק בלתי נפרד מטיפול באלרגיה לפרעושים. למרבה המזל, חתולים חסינים יותר מאשר יתר מיני החיים בפני תופעות הלוואי של הסטרואידים. במקרה שמופיעה דלקת בקטריאלית משנית, יינתן טיפול אנטיביוטי מתאים.

  

לראש הדף

  

אלרגיה נשימתית – אלרגיה בשאיפה

סוג אלרגיה שכיח נוסף הוא אלרגיה נשימתית, המכונה גם אטופיה. חתולים עלולים להיות אלרגיים לאותם אלרגנים נשאפים המשפיעים על בני אדם, בין היתר פריחת עצים (ארז, מֵילָה, זית, אלון וכדומה), פריחת דשא (במיוחד מזן ברמודה), פריחת עשב (אמברוזיה לענתית [ragweed] ועוד), רקב (כולל רקבובית עלים), עובש וקרדית אבק הבית.

  

רבים מגורמי האלרגיה הללו הם עונתיים, ביניהם פריחת דשאים, עשבים ועצי ארז, אך כמה מהם, כגון רקב, עובש וקרדית אבק הבית, הינם חלק בלתי נפרד מסביבתנו. כאשר בני אדם שואפים אלרגנים אלה, מתבטאת האלרגיה בתופעות בדרכי הנשימה, המכונות לעיתים "קדחת השחת". התגובה האלרגית אצל חתולים, לעומת זאת, היא על פי רוב גרד כללי וחריף. ייתכן כי אלרגיה נשימתית היא הגורם השכיח ביותר לגרד אצל חתולים.

  

רוב החתולים הסובלים מאלרגיה נשימתית רגישים למספר אלרגנים שונים. כאשר מדובר במספר קטן של אלרגנים עונתיים, עשוי הגרד להימשך שבועות ספורים בלבד, פעם או פעמיים בשנה. אם מספר האלרגנים רב והם מצויים בסביבה לאורך השנה כולה, עלול החתול להתגרד ללא הפסקה.

  

סוג הטיפול תלוי בעיקר במשך הופעת הסימפטומים אצל החתול. קיימות שתי גישות טיפוליות. ברוב המקרים יביאו סטרואידים לחסימה דרמטית של התגובה האלרגית. סטרואידים ניתנים בפה או בהזרקה, בהתאם לנסיבות. כאמור, אצל חתולים נצפות הרבה פחות תופעות לוואי בעקבות מתן סטרואידים, בהשוואה לבני אדם. תופעת הלוואי היחידה המופיעה בדרך כלל היא עלייה בתאבון. במקרה שטיפול בסטרואידים מתאים לחתול שלכם, תקבלו הוראות מדויקות לגבי יישום התוכנית הטיפולית.

  

חפיפה בשמפו היפואלרגני עשויה להביא להקלה משמעותית בסימפטומים אצל חלק מן החתולים המוכנים לסבול אמבטיות. הוכח כי חלק מן האלרגנים נספגים דרך העור, ולכן משערים כי אמבטיות תדירות יכולות לצמצם את החשיפה לאנטיגנים בדרך זו. בנוסף להסרת האנטיגנים החיצוניים, מעניקה הרחצה עצמה הקלה זמנית מהגרד ועשויה לאפשר הורדת מינון הסטרואידים. אנטיהיסטמינים אינם מועילים במיוחד לרוב החתולים, אך ניתן לנסות גם אותם.

  

הגישה המרכזית השניה לטיפול באלרגיות היא הפחתת הרגישות לאלרגן באמצעות זריקות אנטיגן מתאימות (המכונות "זריקות אלרגיה"). לאחר זיהוי הגורמים המדויקים לאלרגיה, ייתן הבעלים לחתול זריקות שבועיות המכילות כמויות זעירות של האנטיגן, בניסיון לתכנת מחדש את המערכת החיסונית של הגוף. ההנחה היא שעם הזמן תקטן תגובת המערכת החיסונית לאלרגנים המעוררים אותה. אם הטיפול להפחתת הרגישות אכן מקל על החתול, יש להמשיך עם הזריקות למשך מספר שנים.

  

מטרת הטיפול אצל רוב החתולים היא צמצום משמעותי בעוצמת הגרד; אצל חלק מן החתולים הגרד ייעלם כליל. הטיפול להפחתת רגישות אינו מלווה ברוב המקרים בסטרואידים. גישה טיפולית זו מומלצת אצל חתולים מבוגרים או קשישים הסובלים מגרד הנגרם על ידי שאיפת אלרגנים משך השנה כולה. טיפול זה אינו מועיל במקרים של אלרגיה למזון.

  

אמנם הפחתת רגישות היא הטיפול האידיאלי כנגד אלרגיה נשימתית, אך יש לה מספר חסרונות, ולכן לא תינתן בתנאים מסוימים מהסיבות הבאות:

  • עלות: זהו הטיפול היקר ביותר.
     
  • גיל המטופל: מכיוון שחתולים רבים מפתחים אלרגיות נוספות עם הגיל, חתולים צעירים עלולים להזדקק להערכה מחדש כעבור 1-3 שנים.
     
  • אחוז ההצלחה: אצל כ-50% מן החתולים מתקבלות תוצאות מצוינות לטיפול. אצל כ 25% מתקבלת תוצאה טובה עד חלקית. אצל כ-25% מתקבלת תוצאה נמוכה, אם בכלל. בטיפול בבני אדם מתקבלות תוצאות זהות.
     
  • אלרגיות למזון: קיימים "מבחני אלרגיה" למזון, אך אלה אינם מומלצים כיום בשל אמינותם הנמוכה. הדרך הטובה ביותר לאבחן אלרגיה למזון הייתה ועודנה ניסוי מזונות.
     
  • זמן תגובה: משך הזמן החולף עד שהטיפול מניב תוצאות יכול להיות 2-5 חודשים או יותר.
     
  • התנגשות עם סטרואידים: לפני ביצוע תבחין אלרגיה, נדרשת הפסקה בת שבועיים במתן סטרואידים בפה או הפסקה בת ששה שבועות בזריקות סטרואידים, מכיוון שהסטרואידים יכולים להטות את תוצאות המבחנים.

אלרגיות למזון

הסבירות שחתול ייוולד עם אלרגיה למזון היא נמוכה ביותר. בדרך כלל, מפתחים חתולים אלרגיה למאכלים מהם ניזונו משך תקופה ארוכה. ברוב המקרים מתפתחת אלרגיה למרכיב החלבוני שבמזון; לדוגמא בשר בקר, חזיר, עוף או הודו.

  

אלרגיה למזון עלולה להתבטא בכל אחת מהצורות המוזכרות לעיל, כולל גרד, הפרעות עיכול וקשיים במערכת הנשימה. אנו ממליצים לבצע מבחנים לאלרגיית מזון כאשר הסימפטומים הקליניים מתמשכים מספר חודשים, החתול אינו מגיב היטב לסטרואידים, או כאשר חתול צעיר מאוד מתגרד מבלי שיהיו גורמים גלויים אחרים לאלרגיה.

  

האבחון נעשה באמצעות דיאטה היפואלרגנית מיוחדת. מכיוון שנדרשים שמונה שבועות לפחות לטיהור הגוף מרכיבי מזון אחרים, יש להאכיל את החתול על פי הדיאטה המיוחדת בלבד משך 8-12 שבועות (או יותר). במקרה של תוצאות חיוביות, יינתנו הוראות מיוחדות להמשך האבחון. יש להדגיש חזור והדגש: במקרה שאין הקפדה מלאה על הדיאטה, יהיו תוצאות האבחון חסרות משמעות. במקרה שהחתול מקבל מזון ביתי, חטיפי מזון אחרים או ויטמינים, יש להפסיק את נתינתם למשך תקופת האבחון.

  

לראש הדף