|
|
|
|
|
|
חיות בית
|
|
כלבים – כשל כלייתי (כרוני) דפי מידע
|
|||||||||
|
מה פירוש המונח "כשל כלייתי כרוני"? על פי משמעות המילים, ניתן היה לחשוב כי מדובר במצב בו הכליות חדלו מלתפקד ואיבדו את היכולת להפריש שתן. ואולם, "כשל כלייתי", הקרוי גם "אי ספיקת כליות", מוגדר כמצב בו הכליות אינן מסוגלות לסנן את חומרי הפסולת מתוך מחזור הדם. הגדרה זו עשויה להטעות, ואכן יש הסבורים בטעות שאי הפרשת שתן מעידה על כשל כלייתי, ולהפך. כשל כלייתי אינו חוסר יכולת לייצר שתן. רוב הכלבים הסובלים מאי ספיקת כליות דווקא מפרישים כמויות גדולות של שתן, אך כליותיהם אינן מפנות את חומרי הפסולת מן הגוף בצורה יעילה.
מהו הגיל האופייני להתפתחות אי ספיקת כליות אצל כלבים? הגורם הנפוץ לאי ספיקת כליות הנו הזדקנות: אברים שונים בגוף פשוט מתבלים. הגיל בו מתגלה התופעה קשור לגודל הכלב. אצל רוב הכלבים הקטנים, מופיעים הסימנים המוקדמים של המחלה בסביבות גיל 10-14 שנים. לכלבים גדולים יש תוחלת חיים קצרה יותר, ותפקוד כליותיהם עלול להידרדר כבר בגיל 7.
אלו שינויים צפויים להופיע אצל הכלב שלי? הכליות מבצעות פעולה פשוטה של סינון. עם העלייה בגיל והירידה ביעילות ובאיכות תהליך הסינון, גדל נפח הדם המוזרם אל הכליות בניסיון לשפר את פעילותן. כתוצאה מכך גדלה כמות השתן המופרשת. אובדן הנוזלים המוגבר גורם לתחושת צימאון המתעוררת במגמה למנוע התייבשות, והכלב צורך יותר מים.
הסימנים הקליניים הראשונים של אי ספיקת כליות הינם אפוא שתייה מוגברת והפרשת שתן מוגברת. כשל כלייתי מתקדם יותר מאופיין על ידי אובדן תאבון, דיכאון, הקאות, שלשולים וריח רע מאוד מהפה. לעיתים מתפתחים כיבים בפיו של הכלב. כאשר הכשל הכלייתי מלווה בתסמינים אלה הוא מוגדר כאוּרֶמִיָה – הצטברות פסולת חלבונית רעילה במחזור הדם.
כיצד מאבחנים אי ספיקת כליות כרונית? הסימן הקליני העיקרי על פיו נקבע מצב תפקוד הכליות הנו רמתם של שני חומרי פסולת בדם: חנקן שיינן בדם (blood urea nitrogen – BUN) וקראטינין. רמות גבוהות מאוד של חומרים אלה בדם בהשוואה לרמות תקינות אצל כלבים בריאים, מעידות על מצב של אי ספיקת כליות. לקבלת תמונת מצב מלאה של הנזק הכלייתי יש לבצע גם בדיקת שתן.
רמות גבוהות של חנקן שיינן וקראטינין אמנם נחשבות לתסמינים קליניים של כשל כלייתי, אך רמות תקינות אינן מעידות בהכרח על תפקוד תקין. בדיקות הדם של כלב שכליותיו מתפקדות באופן גבולי יכולות להיות עדיין תקינות, אך הערכים עלולים לעלות במהירות במקרה של מחלה קשה או ניתוח שיגרמו לעקה קיצונית ולקריסה מוחלטת של תפקודי הכליות.
אם אכן אי ספיקת כליות נובעת מתהליך של הזדקנות והתבלות, האם קיים טיפול אחר לשלבים מתקדמים של המחלה מלבד השתלת כליות? במקרים רבים הכליות שחוקות ובלויות לחלוטין ואין כל אפשרות להשיבן לתפקוד. עם זאת, טיפול מקיף ואגרסיבי עשוי להאריך את חייהם של כלבים רבים במספר חודשים ואף שנים. הטיפול בכשל כלייתי מתקדם נעשה בשני שלבים.
מטרת השלב הראשון היא "להתניע מחדש" את הכליות. לשם כך "שוטפים" את הכליות באמצעות כמויות גדולות של נוזלים הניתנים בעירוי תוך ורידי. תהליך השטיפה הקרוי שיתון (דיאוריזה) מסייע לגרות את תאי הכליה לשוב ולתפקד. כאשר כמות תאי הכליה התקינים עדיין מספקת, יש סיכוי שהכליה תצליח לשוב ולעמוד בדרישות הגוף לפינוי פסולת. עירוי הנוזלים נועד גם להחזיר לגוף אלקטרוליטים שונים ובראשם אשלגן. מרכיבים נוספים של הטיפול הראשוני כוללים תזונה מתאימה וטיפול תרופתי כנגד הקאות ושלשולים.
מהן התוצאות הצפויות בעקבות השלב הראשון של הטיפול? לשלב הטיפול הראשון שלוש תוצאות אפשריות:
לצערנו, לא קיימות היום בדיקות אמינות שמאפשרות לצפות מראש את תוצאות הטיפול.
במידה ושלב הטיפול הראשון מצליח, מה קורה בעקבותיו? מטרת השלב השני של הטיפול היא להאריך את משך התפקוד של הכליות ככל שניתן. מטרה זו מושגת באמצעות אחד או יותר מן האמצעים הבאים, בהתאם לנסיבות:
איזו תוחלת חיים צפויה לכלב שלי? תוחלת חייהם של כלבים חולים משתנה מאוד ותלויה בתגובתם לשלב הטיפול הראשון וביכולת המטפלים להתמיד בטיפול המשמר בשלב השני. עם זאת, ווטרינרים ממליצים על מתן טיפול ברוב המקרים מכיוון שכלבים רבים מגיבים היטב וזוכים לאיכות חיים טובה לאורך חודשים ארוכים ואף שנים.
|
|||||||||
|
|
|
|||||||||
