/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

عربي

 
 

English

 
 

כלבים – מחלת ליים


דפי מידע

 

 

 
 

תוכן העניינים

 

הצטרפות
או תרומות

     

מהי מחלת ליים?

מחלת ליים נדירה יחסית בישראל, אך היא נפוצה מאוד בארצות הברית ובארצות רבות נוספות ברחבי העולם. מחלת ליים נגרמת על ידי חיידק סלילני (spirochete) בשם בורליה (Borrelia). החיידק מועבר לכלבים במהלך עקיצת קרציה. לאחר חדירתו לגוף הוא נישא בתוך מחזור הדם לאברים רבים ושונים בגוף, אך נוטה במיוחד להתמקם במפרקים. בעבר סברו שרק קרציות מסוימות יכולות להעביר את המחלה, אבל כיום נראה שבתהליך ההדבקה מעורבים מספר מיני קרציות נפוצים. הקרציה השכיחה ביותר קטנה במיוחד ולכן די קשה לאיתור.

 

האם מחלת ליים יכולה לפגוע גם בבני אדם?

כן, אך המחלה אינה עוברת ישירות מהכלב לאדם. מחולל המחלה מוחדר לגוף האדם על ידי אותן קרציות העוקצות כלבים. לכן חשוב למנוע חשיפה לקרציות הן מצד בני אדם והן מצד כלבים.

 

כיצד מתבטאת מחלת ליים אצל הכלב?

בני אדם רבים הנדבקים במחלה מפתחים פריחה אופיינית באזור העקיצה בתוך 3-30 יום. פריחה זו מאפשרת לאבחן את המחלה אצל אנשים אלה בקלות ובשלב מוקדם. לעומת זאת, אצל בעלי חיים הרבה יותר קשה לזהות את סימני מחלת ליים.

 

כלבים וחתולים אינם מפתחים את אותה פריחה אופיינית. מכיוון שיתר סימני המחלה יכולים להופיע באיחור ואינם מעוררים תמיד תשומת לב ומכיוון שהתמונה הקלינית דומה לזו של מחלות רבות אחרות, האפשרות שמדובר במחלת ליים אינה מועלית אצל בעלי חיים אלא לאחר שלילתן של מחלות אחרות.

 

במקרים רבים כלבים החולים במחלת ליים מובאים לוטרינר בשל סירוב לאכול ומה שנראה ככאב כללי ובלתי מוגדר. מטפלים משתמשים לעתים בדימוי של "הליכה על קליפות ביצים" כדי לתאר את התנהגות הכלב החולה. לפעמים מופיעים חום גבוה ולפעמים מתפתחת צליעה. בחלק מן המקרים צליעה כואבת זו מופיעה בפתאומיות ועשויה לעבור מרגל אחת לשניה. בהעדר טיפול, הסימנים עשויים להיעלם עם הזמן, ולהתעורר מחדש כעבור מספר שבועות או חודשים.

 

מרגע ההידבקות בחיידק הליים ועד להופעת סימני המחלה יכול לחלוף אצל חלק מחיות המחמד זמן רב, עד למעלה משנה. במהלך תקופה ממושכת זו עלולה המחלה להתפשט מאוד בגוף.

 

איך מאבחנים מחלת ליים?

תמונה קלינית של כלב הסובל מצליעה, מנפיחות במפרקים ומחום מצביעה תמיד על אפשרות של מחלת ליים. עם זאת, סימנים אלו יכולים להופיע גם במחלות אחרות. כדי להגיע לאבחנה ודאית ניתן להיעזר בשתי בדיקות דם שונות:

 

הראשונה היא בדיקת נוגדנים. בדיקת דם זו אינה מאתרת את החיידק עצמו, אלא מזהה נוגדנים הנוצרים בגוף בעקבות החשיפה אליו. תוצאה שלילית שגויה יכולה להתקבל במקרה שהכלב נדבק במחלה אך טרם פיתח נוגדנים כנגדה, או שכמות הנוגדנים שגופו מסוגל לפתח נמוכה מכדי להביא לתוצאה חיובית בבדיקה, כפי שקורה לפעמים אצל בעלי חיים עם מערכת חיסונית חלשה. אצל כלבים החולים במחלה תקופה ממושכת עלולה כמות הנוגדנים לרדת אל מתחת לרמה הנדרשת לקבלת תוצאה חיובית בבדיקה. מסיבות אלה יש משמעות לתוצאה חיובית בבדיקה, אך תוצאה שלילית אינה נחשבת אמינה.

 

הבדיקה השניה היא תגובת שרשרת של פולימראז (polymerase chain reaction PCR), המוכרת גם בשם בדיקת DNA. זוהי בדיקה רגישה וספציפית ביותר. חשוב לציין כי החיידק הסלילני מצוי תמיד בתאי הדם של הכלבים החולים. לפיכך בדיקה של דגימת דם עלולה לתת תוצאה שלילית שגויה, ומומלץ לבדוק דווקא דגימה של נוזל מתוך המפרק הנגוע.

  

לראש הדף

  

כיצד מטפלים במחלת ליים?

מכיוון שמחולל מחלת ליים הינו חיידק, ניתן להילחם בו באמצעות אנטיביוטיקה. עם זאת, השמדה מוחלטת של החיידק מחייבת טיפול אנטיביוטי ממושך. יעילותו של הטיפול האנטיביוטי הראשוני שניתן לחית מחמד החולה במחלת ליים אינה מובטחת, במיוחד במקרה של מחלה ממושכת. במצבים כאלה החלפת סוג האנטיביוטיקה משפרת על פי רוב את התוצאות. אצל חלק מן המטופלים המחלה עלולה להתפרץ בשנית, ובעל החיים עלול גם להידבק מחדש בעקבות עקיצה של קרצייה נגועה נוספת.

 

איך ניתן למנוע הידבקות של הכלב במחלת ליים?

המפתח למניעה טובה הוא הרחקת הכלב מאזורים נגועים בקרציות. הקרציות מצויות בעיקר בדשא, ביערות ובחולות. הן מטפסות אל קצות העלים וגבעולי הדשא או על עצים נמוכים (במיוחד עצי ארז), ממתינות עד שהן מזהות בעזרת החיישנים שברגליהן בעל חיים מתקרב, ואז מטפסות או צונחות עליו. הרחקת בעלי חיים מצמחיה צפופה מצמצמת את חשיפתם לקרציות. כאשר מטיילים עם כלבים בקרבת אזורים מיוערים או דשא גבוה יש למנוע מהם לרדת מן השביל.

 

איך ניתן להרחיק קרציות?

להלן מספר מוצרים מומלצים:

  • קולרים – הקולרים היחידים המומלצים על ידינו כיום הינם מסוג קילטיקס (Kiltix) ופרוונטיק (Preventic). קולרים אלה יעילים ביותר, אך אסור להרטיבם ויש להחליפם מדי חמישה חודשים.
     
  • תרסיס – קיים תרסיס בשם Frontline הנותן תוצאות טובות, אם כי לא מושלמות, ולכן במקרה שסביבת מגורי הכלב נגועה במיוחד בקרציות, עדיף להשתמש בקולרים. לקבלת הגנה טובה ניתן לשלב שימוש בתרסיס Frontline עם קולר.
     
  • טיפול חיצוני – מריחת תמיסת Frontline או Revolution/Stronghold בין השכמות של הכלב פעם בחודש מסייעת מאוד לדחיית קרציות (וכן פרעושים וסוגים מסוימים של טפילי מעיים).

לפני השימוש בכל מוצר שהוא, חובה לקרוא את ההנחיות על גבי התווית או בעלון המצורף. שימוש בלתי-זהיר במוצרים להרחקת קרציות עלול לגרום לפגיעה מסוכנת בכלבים, ובמיוחד בגורים.

 

כיצד ניתן להסיר קרצייה מן הכלב?

יש לבדוק את חית המחמד מיד לאחר שביקרה באזור הנגוע בקרציות. אם מוצאים קרצייה מטיילת על בעל החיים, סימן שטרם סעדה בארוחת דם. יש להסיר אותה במהירות. במקרה שהקרצייה מחוברת לגוף בעל החיים, תופסים אותה בעזרת מלקטת (פינצטה) עדינה או בציפורניים, קרוב לעורו של הכלב, ומושכים אותה בחוזקה כדי לנתקה מן הגוף. לפעמים יש צורך בסיוע של אדם נוסף כדי לרסן את הכלב. חשוב להסיר את הקרצייה במהירות מכיוון שחיידק הליים מועבר רק לאחר כ-12 שעות של מציצת דם. יש להיזהר שתכולת הקרצייה, כולל דם, לא תיגע בעור המטפל. החיידק הגורם למחלת ליים יכול לחדור לגוף האדם דרך חתכים או סריטות בעור.

 

האם קיים חיסון שיכול להגן על הכלב שלי מפני מחלת ליים?

כיום קיים חיסון המגן על כלבים מפני מחלת ליים. בשלב הראשוני על הכלב לקבל שתי זריקות חיסון בהפרש של שבועיים זו מזו. לאחר מכן יש לחזור על החיסון פעם בשנה כדי לשמור על רמת הגנה טובה. החיסון נחשב בטוח ויעיל ביותר ואנו ממליצים לתתו לכל כלב שנחשף לקרציות. יצויין כי החיסון אינו ניתן כיום לכלבים בישראל בשל השכיחות הנמוכה ביותר של מחלה זו בישראל.

  

לראש הדף