/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

عربي

 
 

English

 
 

כלבים גורים חסרי אם


דפי מידע

 

 

 
 

תוכן העניינים

 

הצטרפות
או תרומות

  

גידול גור כלבים חסר אם הוא מעשה נאצל שסיפוק רב בצדו. הקשר העמוק שיתרקם במהלך הימים הראשונים יימשך קרוב לוודאי על פני שנים ארוכות. ואולם, חסרונה של האם מעלה את פגיעותם של הגורים וגידולם כרוך בהתמודדות עם קשיים רבים.

 

מהן הבעיות העיקריות אתן אני עתיד להתמודד?

הטיפול בגורי כלבים חסרי אם חייב להבטיח מענה הולם למספר סיכונים קריטיים, שהעיקריים בהם: ירידה בחום הגוף, התייבשות והיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם). מצבי סיכון אלו משפיעים זה על זה ועלולים אף להתרחש בו-זמנית. רק מעקב הדוק והתייחסות מיידית לכל קושי שמתעורר, יכולים להבטיח לכלבלב סיכויי הישרדות טובים. חשוב מאוד, כמובן, להקפיד על הזנה מתאימה של הכלבלב ועל שתייה מספקת.

 

   ירידה בחום הגוף:

ירידה בחום גופם של גורי כלבים עלולה להביא למוות. בהשוואה לכלב בוגר, מאבד כלבלב חום רב יחסית למשקל גופו. גורי כלבים רכים מסתמכים על חום גופה של אמם על מנת לשמור על חום גופם. בהעדרה, ניתן לחמם את סביבתם של הגורים באמצעים שונים כגון אינקובטורים, כריות חימום המכוונות על חום נמוך ומכוסות במגבת, מנורות חימום או בקבוקי מים חמים. יש להקפיד לא לחמם את האזור יתר על המידה. יש להניח את הגור בתיבה מספיק גדולה כדי שיוכל להתרחק ממקור החום במקרה הצורך.

 

במדידה בפי הטבעת ינוע חום גופו של גור כלבים רך בין 35° ל-37.2°C במהלך השבוע הראשון ובין 36.1° ל-37.7°C בשבוע השני והשלישי לחייו, ויגיע לחום של כלב בוגר, 37.7° עד 38.9°C, בשבוע הרביעי.

 

ירידה של החום בפי הטבעת מתחת ל-34.4°C, גורמת לשינויים בקצב חילוף החומרים המהווים סכנת חיים. במקרה כזה נדרשת התערבות מיידית כדי לספק לכלבלב את החום הדרוש להישרדותו. לגור בריא יש סיכויים טובים להתגבר על הירידה בחומו ולשרוד, אם סביבתו תחומם באופן הדרגתי.

 

במהלך ארבעת הימים הראשונים לחייהם, יש לחמם את סביבתם של הגורים לטמפרטורה של 29.4° – 32.2°C. לאחר מכן, מן היום השביעי עד לעשירי, ניתן להנמיך את החום בהדרגה עד ל-26.7°C, ולהגיע לטמפרטורה של 22.2°C בתום השבוע הרביעי לחייהם. במקרה של המלטה מרובת גורים, ניתן להסתפק בטמפרטורה נמוכה יותר. הגורים נוטים להתכרבל זה בזה וחום גופם מסייע לשמור על טמפרטורה מתאימה.

 

אזהרה: חימום מהיר מדי של כלבלב שחום גופו ירד, עלול לגרום למוות.

 

   התייבשות:

צריכת נוזלים בלתי סדירה או שהות באוויר יבש במיוחד עלולים לגרום בקלות להתייבשות. גם ירידה בחום הגוף, הגורמת לפגיעה בעיכול ולהאטת קצב חילוף החומרים, עלולה לגרום להתייבשות ולשינויים נוספים שיתוארו בהמשך.

 

מטפלים מנוסים לומדים לזהות התייבשות במגע. שני סימנים בולטים הינם אובדן הגמישות של העור וקרומים ריריים (חניכיים) דביקים ויבשים בפיו של הכלב.

 

כדי למנוע התייבשות עורו של כלבלב בריא בן מספר ימים, יש לדאוג לו לסביבה בעלת לחות יחסית של 55 עד 65 אחוז. לעומת זאת גורים קטנים וחלשים מתפתחים טוב יותר בלחות יחסית של 85 עד 90 אחוז.

 

אזהרה: בתנאי לחות גבוהה יש להקפיד שטמפרטורת הסביבה לא תעלה על 32.2°C. שילוב של טמרפטורה של 35°C עם לחות יחסית של 95% יכול לגרום למצוקה נשימתית.

 

   היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות בדם):

התסמינים הקליניים של היפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם) הינם דיכאון עמוק, רעד שרירי ולעתים פרכוסים. במקרה של הופעת סימני היפוגליקמיה אצל הכלבלב, הוא חייב לקבל תמיסה המכילה גלוקוז. מספר טיפות של סירופ תירס על הלשון יכולות להציל חיים.

  

לראש הדף

  

במה ניתן להאכיל גור כלבים חסר אם?

עד גיל שלושה שבועות יש לספק את כל צרכי התזונה של הכלבלבים באמצעות תחליף חלב בלבד. בגיל שלושה שבועות יהיו הגורים מוכנים להתחיל להתנסות בטעימת מזון מוצק שהושרה תחילה בתחליף חלב.

 

התזונה המומלצת ביותר היא תחליף חלב מסחרי לגורי כלבים הנמכר בחנויות לחיות מחמד, אך במקרי חירום ניתן להשתמש כפתרון זמני במתכון הבא: מערבלים יחד כוס חלב + 1 כף שמן תירס + קורט מלח + 3 חלמונים (ללא חלבונים) עד לקבלת מרקם אחיד.

 

האם יש חשיבות לחום המזון?

מכיוון שגורי כלבים מתקשים לעתים להפיק אנרגיה מספקת לשמירה על חום גופם, יש לחמם את תחליף החלב לחום של 35° עד 37.8°C כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר. בדרך כלל מספיק לבדוק את חום החלב על ידי טפטוף מספר טיפות על הצד הפנימי של הזרוע (כפי שבודקים חום חלב לתינוקות). הטמפרטורה של תחליף החלב צריכה להיות קרובה לטמפרטורת העור של המטפל או מעט חמה יותר. כאשר הגורים גדלים ניתן להגיש להם תחליף חלב בטמפרטורת החדר.

 

כיצד מאכילים את הגור?

האכלה בכפית אורכת זמן רב ודורשת סבלנות עצומה. צריך "למזוג" את תוכנה של כל כפית לתוך פיו של הכלבלב באיטיות כדי למנוע חדירה של נוזלים לריאות. אין להגביה את ראשו של הגור, אחרת ריאותיו עלולות להתמלא בנוזלים. בדרך כלל רפלקס ההקאה של כלבלבים רכים אינו מפותח די הצורך, ולמטפל אין דרך לדעת שהמזון לא הגיע לתעודתו.

 

האכלה בטפטפת משיגה תוצאות דומות לאלה של האכלה בכפית, אך היא מהירה ונקיה יותר ברוב המקרים.

 

בקבוקי יניקה מיוחדים לגורי כלבים הם הפתרון הטוב ביותר על פי רוב. הצלחת ההזנה תלויה מאוד בגודל החורים בפטמה. אם תחליף החלב נוטף מן הבקבוק כשהופכים אותו עם הפטמה כלפי מטה, החור גדול מדי. שימוש בפטמה כזו יכול להטביע את הכלבלב. אם תחליף החלב מטפטף מבקבוק הפוך רק לאחר הפעלת לחץ רב על הבקבוק, החור קטן מדי. יניקה מפטמה כזו תייאש את הגור והוא עלול לדחות את הבקבוק לגמרי. גודלו של החור צריך להיות כזה שלחיצה קלה על בקבוק הפוך תגרום לחלב לטפטף. במקרה הצורך ניתן להגדיל את החור על ידי חימום מחט בעזרת גפרור והעברתה דרך הפטמה מספר פעמים.

 

האכלה בצינורית היא השיטה הקלה, הנקיה והיעילה ביותר להזנת גורים על ידי מטפל, אך היא דורשת רכישת מיומנות וציוד מתאים כדי למנוע חדירת תחליף חלב לריאות הגור. במקרה שהגור אינו מצליח לינוק מבקבוק, הוטרינר שלכם יספק לכם את הציוד הנדרש וידגים בפניכם את אופן ההזנה. התהליך אינו מסובך, ולכן אל תהססו לבקש הדרכה בנושא במקרה הצורך.

 

כמה צריך הגור לאכול, ובאיזו תדירות?

לתחליפי החלב המסחריים מצורפות הוראות מפורטות לגבי הכמויות המתאימות לכל גיל. יש לשקול את הגורים ולחשב את כמויות תחליף החלב על פי משקלם המדויק של הגורים בגרמים. הכמויות על גבי אריזות תחליפי החלב מחושבות עבור גורים שאינם מקבלים תוספת של מזון אחר. הכמות הרשומה היא סך הכל התזונה ליממה – 24 שעות. יש לחלק כמות זו למספר הארוחות בכל יממה. גורים בריאים הניזונים מתחליף חלב המכיל את כל מרכיבי המזון הנדרשים, יכולים להסתפק בארבע ארוחות ביממה, מדי שש שעות. כלבים חלשים או קטנים מאוד יזדקקו לשש ארוחות או יותר. ניתן להפסיק בהדרגה "להניק" את רוב הגורים החל מן השבוע השלישי, ובוודאי בשבוע הרביעי. בגיל זה הגורים מסוגלים כבר לאכול בכוחות עצמם מרצונם החופשי מתוך קערה (ראה בהמשך).

 

איך גורמים לכלב להטיל שתן ולהפריש צואה?

יש לגרות את אזור פי הטבעת ואיברי המין של הגורים לאחר הארוחה כדי לעודד הטלת שתן והפרשת צואה. מעסים את אזור פי הטבעת במטלית או כדור צמר גפן לחים כדי לעורר פעולת מעיים. חוזרים על פעולת ניקוי זו לאחר כל ארוחה במהלך השבועיים הראשונים לחיי הגור. ללא הטיפול המתואר, עלול הכלבלב לפתח עצירות.

 

באיזה גיל מתחיל הגור לאכול מקערה?

כלבלב מסוגל לאכול מתוך קערה, כתוספת ליניקת תחליף חלב, החל מגיל שלושה שבועות. להכנת דייסה מערבבים היטב מזון לגורי כלבים (משומר או יבש) עם תחליף חלב עד לקבלת מרקם דומה למילק-שייק סמיך. בפעמים הראשונות יש להימנע מהגשת דייסה סמיכה מדי, אחרת הגור לא ירצה לאכול ממנה כמות גדולה. עם הגידול בכמויות שהגור אוכל, ניתן לצמצם בהדרגה את כמויות תחליף החלב בהתאם. בגיל ארבעה עד ארבעה וחצי שבועות מסוגלים רוב הגורים חסרי האם להסתפק במזון מוצק בלבד ולאכול ממנו כל צרכם. לא כדאי להרגיל כלבים למזון לתינוקות. מעבר כזה גורם לעבודה מיותרת ועלול להפוך את הגור לאכלן מפונק ובררן. רבים מסוגי המזון לתינוקות אינם מספקים את כל הדרישות התזונתיות של גורים צעירים בשלבי גדילה מואצת.

 

באיזה גיל ניתנים החיסונים הראשונים?

החיסון הראשון לגורי כלבים ניתן על פי רוב בגיל 6-8 שבועות. ואולם, אם הגורים לא ינקו מאמם במהלך 2-3 הימים הראשונים לחייהם, תחסר להם החסינות המועברת בחלב האם. במקרה כזה יש להתחיל בחיסון הראשון בגיל 2-3 שבועות.

  

לראש הדף