/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

عربي

 
 

English

 
 

כלבים מחלת פרוו


דפי מידע

 

 

 
 

תוכן העניינים

 

הצטרפות
או תרומות

     

מהי מחלת פרוו של כלבים?

מחלת פרוו של כלבים (CPV – Canine parvovirus) הינה מחלה וירלית חדשה יחסית שהתגלתה בשנת 1978. בשל חומרת המחלה וקצב התפשטותה המהיר בקרב אוכלוסיית הכלבים בעולם, עורר נגיף ה-CPV עניין ציבורי רב. הנגיף מחולל המחלה דומה מאוד לנגיף החתלתלת, ושתי המחלות זהות כמעט לחלוטין. על בסיס דמיון זה התגבשה השערה שהוירוס הכלבי הוא למעשה מוטציה של הוירוס הפוגע בחתולים, ואולם השערה זו לא הוכחה עד היום.

 

כיצד נדבק הכלב בנגיף הפרוו?

שם המחלה מלמד שמחולל מחלת ה-CPV הינו נגיף – וירוס. הנגיף מופרש בצואתם של כלבים חולים וזהו מקור ההדבקה העיקרי. צואה של כלב חולה עשויה להכיל ריכוז גבוה מאוד של נגיפים. בעלי חיים פגיעים נדבקים במחלה על ידי בליעת הנגיף. בהמשך דרכו נודד הנגיף אל המעי, חודר את דופן המעי וגורם לדלקת.

 

בניגוד לרוב הנגיפים הרגישים להשפעות חיצוניות, נגיף הפרוו שורד היטב בטמפרטורות גבוהות ועמיד בפני רוב חומרי החיטוי, כולל אלכוהול. כושר ההדבקה של הנגיף לא נפגע גם לאחר שלושה חודשים בצואת כלב בטמפרטורת החדר. בשל עמידותו הרבה, מועבר הנגיף בקלות באמצעות רגלי כלבים חולים או פרוותם, וכן על ידי נעליים, בגדים וחפצים אחרים שהזדהמו בנגיף. הדבקה אפשרית גם ללא מגע ישיר בין הכלבים. סימני מחלה מופיעים בדרך כלל אצל כלב חולה בתוך 7-10 ימים מרגע ההדבקה הראשונית.

 

כיצד משפיעה מחלה זו על הכלב?

הסימנים הקלינים של מחלת הפרוו משתנים מכלב לכלב, אך ברוב המקרים יופיעו הקאות ושלשולים קשים. סימן נוסף אפשרי, אם כי לא הכרחי, הנו הופעת דם בצואה. בנוסף, אצל כלבים חולים רבים מופיעים ירידה בתיאבון, דיכאון כללי וחום. חשוב לציין שלא כל הסימנים מופיעים אצל כל הכלבים, אך הקאות ושלשולים הם הסימנים הנפוצים ביותר, וברוב המקרים ההקאות מופיעות תחילה.

 

מחלת הפרוו תוקפת כלבים בכל הגילאים, אך היא שכיחה בעיקר בכלבים עד גיל שנה. גורים עד גיל חמישה חודשים לוקים במחלה בצורה הקשה ביותר, ובהם גם קשה יותר לטפל.

 

כיצד מאבחנים מחלת פרוו?

הסימנים הקליניים של מחלת הפרוו מזכירים מאוד מחלות אחרות הגורמות לשלשולים והקאות, ולכן לא תמיד קל לוטרינר לאבחן CPV בוודאות. זיהוי מוחלט של המחלה נקבע רק על סמך מציאות נגיפים בצואה או נוגדני פרוו בדגימת דם. לפעמים בדיקת צואה של כלב החולה בפרוו לא תגלה נגיפים, אך למרבה המזל מקרים כאלה נדירים.

 

אבחנה משוערת של פרוו נקבעת במקרים רבים על סמך ירידה בספירת תאי הדם הלבנים (לויקופניה). כאשר יש צורך באבחנה וודאית, ניתן למסור דגימת צואה או דם למעבדה וטרינרית לצורך בדיקות נוספות. ספירה תקינה של תאי דם לבנים אינה מעידה בהכרח שהכלב אינו חולה בפרוו. חלק מן הכלבים המציגים סימני מחלה קליניים דווקא אינם סובלים מלויקופניה.

 

האם ניתן לרפא את המחלה?

לאחר שהכלב נדבק במחלה אין כל דרך להשמיד את הנגיף שבגופו. מצד שני, הנגיף אינו גורם למוות באופן ישיר, אלא מביא להרס של רירית המעי, הגורם להתייבשות קשה, לחוסר איזון של האלקטרוליטים (נתרן ואשלגן) בדם ולאלח דם (ספטיסמיה). חדירת חיידקים החיים בדרך כלל במעי למחזור הדם מעלה את הסיכויים למוות.

 

השלב הראשון בטיפול מנסה להתמודד עם ההתייבשות ולתקן את חוסר האיזון האלקטרוליטי על ידי עירוי תוך ורידי של נוזלים בתוספת אלקטרוליטים. בנוסף, יינתן טיפול אנטיביוטי ואנטי-דלקתי כדי למנוע או להילחם באלח הדם. תרופות נוגדות עוויתות ניתנות כדי לצמצם את השלשולים וההקאות המנציחים את הפגיעה. לפעמים יש צורך בעירוי דם או פלסמה המכילים נוגדנים לנגיף הפרוו.

  

לראש הדף

  

מהו שיעור ההחלמה ממחלת פרוו?

סיכויי החלמתו של כלב המקבל טיפול מקיף ואגרסיבי לפני שהוא מגיע להתייבשות ואלח דם חמור, טובים מאוד. מסיבות שאינן ברורות די הצורך, שיעור התמותה במספר גזעים, ובעיקר ברוטווילרים, גבוה בהרבה בהשוואה לגזעים אחרים.

 

האם ניתן למנוע את המחלה?

כן. השיטה הטובה להגן על הכלב מהידבקות בפרוו היא הקפדה על תוכנית החיסונים. חיסון נגד פרוו כלול בחיסון המשושה הניתן לגורי כלבים בגילאים 8, 12 ו-16 שבועות. במצבים מסוימים מעדיפים הוטרינרים לחסן את הגורים במרווחים של שבועיים ולהוסיף זריקות דחף בגיל 18 ו-20 שבועות.

 

לאחר סדרת החיסונים הראשונה הניתנת לכלב בהיותו גור, חייב הכלב לקבל חיסון דחף לפחות פעם בשנה. כלבים בסיכון גבוה לפרוו (דיירי כלביות, כלבי תערוכות, כלבי ציד המשתתפים במבחני שדה וכדומה) הנזקקים לרמת הגנה גבוהה יותר יכולים לקבל חיסון דחף מדי ששה חודשים. כלבות הרות צריכות לקבל זריקת דחף כשבועיים לפני ההמלטה בכדי שהנוגדנים יועברו לגורים היילודים. ההחלטה הסופית לגבי מערך החיסון נתונה לשיקול דעתו של הוטרינר שלכם.

 

האם יש דרך כלשהי לטהר את הסביבה מנגיפים?

בשל העמידות הגבוהה של נגיף ה-CPV לתנאים חיצוניים, חשוב מאוד לחטא אזורים נגועים ביסודיות. השיטה הטובה ביותר היא השמדת כל החפצים הנגועים וניקוי האזור בתמיסה של כוס מלבין כלורי (אקונומיקה) בגלון אחד של מים (250 מ"ל כלור ב-4 ליטרים מים). חשוב מאוד להשתמש דווקא במלבין כלורי, מכיון שנגיף הפרוו עמיד בפני רוב חומרי החיטוי המשמשים לחיטוי בסביבה ויראלית.

 

האם נגיף הפרוו מהווה סיכון גם מבחינתי? ומה באשר לחתולים שבבית?

ככל הידוע לנו היום, אין כל ממצאים המעידים על אפשרות של הדבקת בני אדם או חתולים בנגיף פרוו של כלבים.

 

לראש הדף