/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

عربي

 
 

English

 
 

עיקור הכלבה


דפי מידע

 

 

 
 

תוכן העניינים

 

הצטרפות
או תרומות

     

מהו עיקור ובאיזה גיל מומלץ לבצעו?

עיקור הינו הליך כירורגי בלתי הפיך למניעת הריון הנעשה על ידי כריתת הרחם והשחלות של הכלבה. בלועזית מכונה הניתוח "ovariohysterectomy". מומלץ לעקר גורים ממין נקבה בגיל 3 עד 6 חודשים, לפני הייחום הראשון, כשהכלבות קרובות לבגרות מבחינת התפתחותן המינית. מחקרים שעקבו אחר תוצאות עיקור בגיל צעיר יותר, כשמונה שבועות ("early-age spay") הגיעו למסקנה שהעיקור המוקדם בטוח גם הוא ואינו גורם להופעת בעיות התנהגותיות או גופניות כלשהן.

  

מדוע מעקרים כלבות?

נהוג לעקר כלבות כדי למנוע את תופעות הלוואי של תקופת הייחום, הריונות, הריונות מדומים, המלטת גורים בלתי רצויים, התפתחות אפשרית של סרטן באיברי הרבייה הנקביים וגידולי עטין (סרטן השד).

  

השינויים בהתנהגות הכלבה המיוחמת מהווים כמעט תמיד מטרד משמעותי עבור המטפלים שלה. בתקופת הייחום מגלות רוב הכלבות סימני מתיחות, עצבנות ותוקפנות מוגברת.

  

הייחום הראשון אצל כלבה יכול להתרחש בגיל ששה חודשים עד שנה. לכלבה בוגרת שני מחזורי ייחום בשנה. הייחום נמשך בין 21 ל-30 יום ומאופיין בנפיחות של אברי המין הנקביים החיצוניים והפרשה דמית ניכרת הגורמת זוהמה ולכלוך רב.

  

חלק מן הכלבות, במיוחד כלבות מבוגרות מאוד או הסובלות מעודף משקל חוות הריונות קשים במיוחד, שעלולים אף לגרום למוות במקרה של התפתחות רעלת הריון (אקלמפסיה – איבוד סידן), דימום או קשיי לידה (dystocia).

  

בתום עונת הייחום, מתפתח אצל חלק מן הכלבות הריון מדומה, הדומה להריון אמיתי מבחינת ההתנהגות והסימנים החיצוניים, למרות שאין עובר. תופעה זו נובעת מחוסר איזון הורמונלי.

  

כלבה יכולה להמליט אחד עד חמישה עשר גורים בכל המלטה, ולהמשיך להמליט עד תחילת שנות העשרה לחייה. כלבה אחת יכולה להביא לעולם בימי חייה מספר עצום של גורים, ומסיבה זו נאלצים להשמיד מדי שנה מיליוני כלבים בכל רחבי העולם.

  

שכיחותן של מחלות כגון גידולי עטין (סרטן שד), סרטן השחלות וזיהומים שונים ברחם כולל דלקת רחם, "פיומטרה", הכרוכה בסכנת חיים, גבוהה מאוד אצל כלבות פוריות.

  

מהן ההשלכות של העיקור?

רמת ההורמון הנקבי אסטרוגן צונחת בתוך זמן קצר לאחר העיקור. כלבה מעוקרת אינה מפגינה התנהגויות ייחום אופייניות ואינה יכולה להמליט עוד.

 

כלבה מעוקרת אינה יכולה ללקות בסרטן השחלות או בזיהומים ברחם. עיקור עוד לפני הייחום הראשון מונע גם את הנטייה לפתח גידולי עטין. מסיבה זו, בעיקר, מומלץ לעקר גורי כלבות, ולעשות זאת בגיל צעיר ביותר!

  

השכיחות של גידולי עטין אצל כלבות שעוקרו עוד לפני הייחום הראשון פחותה מ-1% בהשוואה לשכיחות המחלה אצל כלבות פוריות. עיקור לאחר ייחום אחד בלבד מעלה את הסיכון ל-8%, ואילו בעיקור לאחר הייחום השני עולה שכיחות גידולי העטין ל-26% בהשוואה לשכיחותם אצל כלבות פוריות.

  

כלבה מעוקרת סובלת מפחות בעיות רפואיות, תוחלת החיים הממוצעת שלה גבוהה יותר, היא אינה תורמת לבעיית ריבוי היתר של בעלי החיים והיא מעניקה למטפליה סיפוק רב יותר ומחזירה להם אהבה.

  

שמעתי ש...

כלבות מעוקרות מפתחות עצלות ונטייה להשמנה.

לא נכון. השמנה נגרמת על ידי חסר בפעילות גופנית ועודף מזון. מחובתם של המטפלים להגביל את צריכת המזון של הכלבה.

  

עדיף שהנקבה תמליט לפחות פעם אחת לפני העיקור.

לא נכון. זו אמונה טפלה. ההפך הוא הנכון: עיקור כלבה שכבר המליטה קשה יותר מבחינת הכלבה, מסובך יותר ואף יקר יותר.

   

לראש הדף

   

מה כולל תהליך העיקור של הגורה?

כיוון שמדובר בניתוח אלקטיבי, יש לבצעו כאשר הכלבלבה בריאה ולאחר שסיימה את סדרת החיסונים לגורים.

  

הליך כירורגי זה מחייב שימוש בסמי הרדמה. ציוד הניטור המתקדם וסמי ההרדמה החדישים הנמצאים בשימוש במרפאות ובבתי חולים וטרינריים מודרניים מקטינים מאוד את הסכנה הכרוכה בכל הרדמה, אם כי רמת סיכון מסוימת קיימת בכל מקרה.

  

הניתוח מתבצע בסביבה נקייה מחיידקים, לאחר גילוח ורחיצה כירורגית של הבטן. מבצעים חתך לאורך קו האמצע של הבטן דרך שכבות העור והשריר. מאתרים את הרחם והשחלות, קושרים את כלי הדם המתחברים אליהם וקושרים את גבעול הרחם. כורתים את הרחם ואת השחלות, בודקים את חלל הבטן כדי לוודא שהדימום נפסק ומאחים בתפירה את שרירי הבטן ושכבות העור.

  

הכלבלבה מקבלת משככי כאבים כדי למנוע ממנה סבל מיותר ונשארת להשגחה במהלך ההתאוששות מן ההרדמה.

  

מהו המועד המתאים לעיקור?

ההמלצה החשובה ביותר היא לבצע את העיקור כאשר הכלבה אינה מיוחמת. עדיף לבצע את הניתוח בגיל שלושה עד ששה חודשים. אם הכלבה מיוחמת, יש להמתין חודש לאחר תום הייחום, לפני העיקור.

  

יש למנוע מן הכלבה מזון משעה 18:00 בערב הקודם לניתוח, ומים מחצות הלילה שלפני הניתוח.

  

לעתים יכולה הכלבה להשתחרר הביתה עוד באותו היום, ולעתים תתבקש להישאר להשגחה למשך לילה או שניים. לכל מרפאה וטרינרית מדיניות אשפוז ושחרור שונה.

  

אין להגיש לכלבה מזון ומים בשעה הראשונה שלאחר השיבה הביתה. בהמשך הערב יש לתת לכלבה כמויות קטנות של מזון ושתייה, ולחזור לשגרת האכלה רגילה בבוקר המחרת.

  

החזקת הכלבה בבית, הגבלת פעילותה והוצאתה לטיול כשהיא קשורה ברצועה למשך שבוע, יעניקו לה את המנוחה הנדרשת ויאפשרו לזהות מוקדם ככל האפשר התפתחות אפשרית של נפיחות או דימום. יש לקבוע תור להוצאת התפרים 7-10 ימים לאחר הניתוח.

  

תהליך העיקור אצל כלבה דומה מאוד לניתוח לכריתת רחם אצל אשה. לאחר כריתת רחם נשארת האשה בבית החולים למשך מספר ימים, ולאחר שובה הביתה עליה להימנע מעליה במדרגות ולשמור על רמת פעילות נמוכה.

  

הקפדה על מנוחה כזו הייתה מאפשרת גם לכלבה להחלים באופן הטוב ביותר, אך רוב הכלבות אינן מוכנות להשלים עם הגבלות בתנועתן. חזרה לפעילות רגילה מטילה עומס רב על אזור הניתוח, אשר עלול לגרום לדלקת בתפרים, הפרשה של נסיוב (נוזל סרום בעל צבע שקוף עד דמי) מן התפרים, והחלמה איטית יותר. תופעות אלו שכיחות למדי אצל כלבלבות פעילות במיוחד, כלבות הסובלות ממשקל עודף, כלבות מזנים גדולים מאוד וכלבות מבוגרות, ונובעות מעומס יתר על התפרים עקב תנועות הכלבה ומשקלם של האברים בחלל הבטן המעיקים על אזור הניתוח.

    

לראש הדף