/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

English

 

היהדות ובעלי חיים:
יהדות וצמחונות

 

מתוך המאמר "יהדות וצמחונות", מאת ריצ'רד שוורץ, PhD

 

 

 
 

תוכן

היהדות וזכויות בעלי
החיים

יהדות וצמחונות

האם צריכים היהודים
לאכול דגים?

האם הפרווה היא סוגיה יהודית?

מהם המאפיינים היהודיים בתזונה טבעונית?

ציד בחוק ובמסורת

שחיטה כשרה

Video: A Sacred Duty

 

 


המזון שאנו אוכלים

צמחונות וטבעונות

החקלאות המתועשת

 

 


השחתת בקר

מהי תוחלת החיים
של בעלי חיים

שחיטה: תמונות

מי שולט באספקת המזון

 

הצטרפות
או תרומות

 

ויאמר אלוהים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה

בראשית א' 29.

מאמר זה עוסק בהיבט מקובל מאד של החיים המודרניים,אשר סותר הרבה מאד ציוויים יהודיים ומזיק לבני האדם, לקהילות, ולכדור הארץ כולו –  ייצור בשר המוני וצריכתו. המאמר מספר שצריכה המונית של בשר, ודרכי הייצור שלו היום סותרים שלושה ציוויים יהודיים חשובים לפחות:

  1. היהדות קובעת שעל בני האדם להיות זהירים מאד ולשמור על בריאותם וחייהם, מחקרים מדעיים רבים מצאו קשר ישיר בין תזונה מהחי ומחלות לב, שבץ, צורות רבות של סרטן ועוד מחלות ניווניות כרוניות אחרות.
       
  2. היהדות מדברת על גרימת צער בעלי חיים, ואוסרת על גרימת כאב שלא לצורך לבעלי חיים. אבל רוב חיות המשק – כל אותם בעלי חיים שמגדלים אותם עבור צרכני מזון כשר – גדלות ב"חוות תעשייתיות", שם הן חיות במרחבים צפופים, כלואות, לעתים קרובות מסוממות, גופן מושחת, והן אינן זוכות לאוויר רענן וטרי, אור שמש, תנועה ותרגול, וכל הנאה אחרת מהחיים, לפני שהן נשחטות ונאכלות.
     
  3. היהדות מלמדת ש"לה' הארץ ומלואה" (תהילים כד' 1), ועל כולנו, כשותפיו של האלוהים לעבוד אתו ולשמור על העולם. אבל חקלאות אינטנסיבית מודרנית, עם משק חי, תורמת בצורה חמורה לסחף ושחיקת הקרקע, לזיהום אויר ומים, לשימוש יתר בדשנים ומשמידי חרקים כימיים, להרס יערות הגשם הטרופיים ואזורי מחייה וגידול אחרים, להתחממות כדור הארץ ולנזקים סביבתיים נוספים.
     
  4. היהדות מצווה על בל תשחית - לא לבזבז או להרוס ש כל דבר שהוא בעל ערך, ונאסר עלינו להשתמש ביותר מכפי שנחוץ כדי להגשים מטרה כלשהי. אבל חקלאות בעלי חיים דורשת שימוש בזבזני בדגן, קרקע, מים,אנרגיה ומשאבים אחרים.
     
  5. היהדות מדגישה שאנו חייבים לסייע לעניים ולחלוק את לחמנו עם רעבים,. אבל יותר מ-70 אחוז מהדגן שגדל בארצות הברית מגיע אל בעלי חיים שנועדו לשחיטה, בעוד כ-20 מליון אנשים מתים מידי שנה ברחבי העולם מרעב ותוצאות הלוואי שלו.
     
  6. היהדות מדגישה שעלינו לרדוף שלום ושאלימות נגרמת על ידי חוסר צדק. אולם תזונה מהחי מבזבזת משאבים רבי ערך ומסייעת בהנצחת רעב ועוני ברחבי העולם, ואלה גורמים בסופו של דבר לחוסר יציבות ומלחמה.

תזונה מהחי מפרה כל אחד מציוויים אלה חשובים אלה של היהדות - שמירה על בריאות האדם, השגחה על רווחת בעלי החיים, הגנה על הסביבה, שימור משאבים, סיוע בהאכלת אנשים רעבים ורדיפת שלום. ולכן, על יהודים אדוקים ושומרי מצוות (ואחרים) להפחית בצורה משמעותית את צריכת המוצרים מהחי, או להפסיקה לחלוטין.

 

כל אחד מהטיעונים למעלה מציג סתירה מהותית בין ערכי היהדות והשיטות הנהוגות היום, ולכן כל יהודי חייב לשקול ברצינות תזונה צמחונית. וכל הטיעונים יחדיו מהווים מסכת משכנעת מאוד, שדוחקת בקהילה היהודית לבחון ולשקול סוגיות אלה.

 

לראש הדף

 

ההשקפה הצמחונית של התורה

כפי שניתן ללמוד מהפסוק בתחילת מאמר זה (בראשית א' 29), כוונתו הראשונה של ה' הייתה שבני האדם יהיו צמחוניים. הפרשן היהודי החשוב ביותר של התורה, רש"י, אומר כך על תוכנית התזונה הראשונה של ה': "לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ - השוה להם בהמות וחיות למאכל ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם". 1

  

רוב פרשני התורה, כולל רבי אברהם אבן עזרא, הרמב"ם, הרמב"ן ורבי יוסף אלבו מסכימים עם רש,י. כפי שאומר רבי משה קסוטו בפרשנותו מאדם אל נוח:

הקב"ה אמר לאדם: "מותר לך להשתמש בחיות ולהעסיק אותן בעבודה, לשלוט בהן כדי להשתמש בשירותיהן לצורך מחייתך, אבל אל לך להמעיט מערך חייהן או לשחוט אותן למזון. התזונה הטבעית שלך היא צמחונית ..." 2

דעות אלה מסכימות עם ההצהרה בתלמוד שאנשים היו צמחונים מלכתחילה: "א מר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב (בראשית א) לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם" 3

  

הפרשן היהודי הגדול של המאה ה-13, הרמב"ן, אמר שסיבה אחת לתזונה אנושית ראשונית זו היא הקרבה שבין כל בעלי החיים המסוגלים להרגיש:בהמה, כי כל נפשות התנועה נעשו יחד, ואחר כן ברא להם החיי כל נפשות התנועה נעשו יחד, ואחר כן ברא להם גופות,

ליצורים חיים נשמה ועליונות רוחנית מסוימת (יחסית ליצורים שאינם אנושיים) ומבחינה זו הם דומים לבעלי בינה (בני האדם) והם מסוגלים להשפיע על רווחתם הם ועל מזונם והם בורחים מכאב ומוות 4 ("כמאמר החיה והבהמה, כי כל נפשות התנועה נעשו יחדיו").

התזונה הראשונית של האלוהים מייצגת הצהרה ייחודית בהיסטוריה הרוחנית של האנושות. זוהי תוכנית אלוהית לסדר עולמי צמחוני. ובכל זאת כמה מיליוני אנשים קראו פסוק זה בתורה (בראשית א' 29) ועברו על פניו מבלי לחשוב על משמעותו?

  

בעקבות דבריה, שבני האדם הראשונים היו אמורים לאכול מזון צמחוני קובעת התורה שבעלי החיים לא נוצרו תחילה כדי לטרוף זה את זה אלא כדי לחיות על מזון צמחוני טהור:

"לכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה" (בראשית א' 30).

מיד אחרי שהוציא חוקי תזונה אלה ראה אלוהים את כל שברא ו"והנה טוב מאד" (בראשית א' 31). כל שהיה ביקום היה כפי שהאלוהים רצה בו, בהרמוניה מושלמת, דבר לא חסר או היה מיותר.5  התזונה הצמחונית הייתה חלק מרכזי בתוכניתו הראשונית של האלוהים.

 

לראש הדף

 

התמיכה החזקה ביותר בצמחונות כאידיאל חיובי בספרות התורה מצויה בכתביו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק (1865-1935). הרב קוק היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בישראל שלפני הקמת המדינה וזכה לכבוד ואהבה רבים כמנהיג ופילוסוף רוחני יהודי. הוא כתב על המיסטיקה היהודית והיה מלומד בעל ידע עצום בחוק היהודי. הוא דיבר בהתלהבות רבה על צמחונות, כפי שניתן לראות בספרו חזון על צמחונות ושלום (נערך על ידי תלמידו של הרב קוק, דוד כהן, "הנזיר מירושלים").

 

הרב קוק האמין שההיתר לאכול בשר היה רק ויתור זמני למנהגי אותו הזמן, משום שאלוהים הרחמן והרחום כלפי כל יצוריו לא יקבע חוק נצחי המתיר להרוג בעלי חיים למען מזון.6

 

אנשים אינם מוכנים תמיד לחיות על פי רצונו של האלוהים. עד לזמנו של נוח התנוונה האנושות מבחינה מוסרית. "וירא אלוהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (בראשית ו' 12). אנשים הידרדרו מבחינה מוסרית במידה כזאת שהם נהגו לאכול אברים שנקרעו מבעלי חיים בעודם בחיים. ולכן, כויתור לחולשת האדם 7  העניק להם האלוהים היתר לאכול בשר. "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאוכלה כירק עשב נתתי לכם את הכל" (בראשית ט' 3).

 

בהתאם לרב קוק, הרי משום שאנשים ירדו לשפל רוחני עמוק כל כך היה צורך ללמדם להעריך את חיי האדם יותר מאשר את חיי בעלי החיים, ושעליהם להתרכז קודם כל בשיפור היחסים בין בני אדם. הוא כותב שאם הייתה נשללת מבני האדם הזכות לאכול בשר, הם היו אוכלים במקום זה בשר אדם בגלל חוסר יכולתם לשלוט בתשוקתם לבשר. הרב קוק ראה את ההיתר לשחוט בעלי חיים למזון כ"מס זמני", או היתר זמני עד שניתן יהיה להגיע ל"עידן חכם" יותר ואז ישובו האנשים לתזונה צמחונית.8

 

ממש לפני שהאלוהים העניק לנוח ומשפחתו את ההיתר לאכול בשר, הוא אמר:

"ומראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו" (בראשית ט' 2).

עתה, כשקיים ההיתר לאכול בעלי חיים לא קיימת יותר ההרמוניה בין בני האדם ובעלי החיים, כפי שהייתה קיימת בעבר. רבי שמשון רפאל הירש טוען שהזיקה בין בני אדם ובלי החיים נותקה אחרי המבול, והדבר גרם לשינוי ביחסו של האדם לעולם.9

 

ההיתר שניתן לנוח לאכול בשר אינו חסר תנאים. מיד אחריו מוצג האיסור על אכילת דם: "אך בשר בנפשו בדמו לא תאכלו" (בראשית ט, 4). ציוויים דומים ניתנים גם בספר ויקרא יט' 26, יז' 10, 12 ובספר דברים יב' 16, 23, 25 ו-טו' 23. התורה מזהה דם עם חיים: " ... כי הדם הוא הנפש" (דברים יב' 23). יש לסלק את החיים מהחיה לפני שאוכלים אותה, והתלמוד מפרט תהליך ארוך מאד שיש לבצע כדי לעמוד בציווי זה.

 

לראש הדף

 

כשבני ישראל נדדו במדבר, הותר להם לשחוט בעלי חיים ולאכול אותם, רק כחלק מתהליך הקרבת הקורבנות בקודש הקודשים (ויקרא יז' 3-5). אכילת "בשר שלא קודש", כלומר בשר מבעלי חיים שנשחטו לצריכה פרטית לא הותרה. כל הבשר שמותר היה לאוכלו היה חלק בלתי נפרד מפולחן הקרבת הקורבנות. הרמב"ם אומר שקורבנות בתנך היוו ויתור לשיטות פרימיטיביות של האומות באותה תקופה: בני האדם (כולל העברים) לא היו מוכנים אז לפולחן שאלוהי שלא כלל קורבנות ומוות (הפולחן שהיה נהוג אצל עובדי האלילים); התורה , כצעד חשוב מאד קדימה, לפחות אסרה על קורבנות אדם.10  מאוחר יותר מתיר האלוהים לבני האדם לאכול בשר אפילו שלא כחלק מקורבן:

"כי ירחיב ה' אלוהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר בכל אות נפשך תאכל בשר" (דברים יב' 20).

בשר זה שהותר עכשיו לאוכלו כונה בשר תאווה, והוא כונה כך משום שהציוויים הרבניים אומרים שבשר אינו נחשב הכרחי לחיים.11

 

הפסוק שלמעלה אינו מצווה על בני האדם לאכול בשר. המסורת הרבנית מבינה כאן שהתורה מזהה ומבינה את תאוותם של בני האדם לאכול בשר ומתירה זאת בנסיבות המתאימות, אבל לא כאלו היא דורשת צריכת בשר. אפילו כשרבי אליהו יהודה שוחט, מחבר הספר חיי בעלי חיים במסורת היהודית (1984) טוען נגד צמחונות כמטרה מוסרית, מודה, "כתבי הקודש אינם מצווים על בני ישראל לאכול בשר, אלא מתירים להם תזונה זו כויתור לתאווה".12  בדומה לכך, מבקר אחר של הצמחונות, רבי י. דוד בלייך, מלומד תורני גדול בן זמננו ופרופסור ב-Yeshiva University אומר, "התוצאה היא שמותר לאכול בשר כשמתעוררים התאווה והתאבון לו כמזון, אולם ניתן לוותר עליו,13  ובעיקר כשמתברר שהוא דוחה." בהתאם לרבי בלייך " המסורת היהודית אינה מצווה על אכילת בשר ... " 14

 

בפרשנותה לפסוק מספר דברים יב' 20, מציינת המלומדת התורנית הגדולה והמורה פרופסור נחמה לייבוביץ (1905-1997) שהיתר זה מוזר ביותר, ושהוא ניתן בחוסר רצון מוחלט. היא טוענת שאנשים לא קיבלו את השלטון על בעלי החיים כדי לעשות בהם כפי שלבם חפץ, אלא קיבלנו רק "היתר שנסבל רק במעט" לשחוט בעלי חיים כמזון עבורנו, אם אין אנו יכולים לעמוד בפיתוי ואנו חשים את הצורך לאכול בשר.15  הרב קוק גם הוא מתייחס לאותו הפסוק בתורה ואומר שהוא מצביע על כך שהתורה אינה רואה שחיטת בעלי חיים כדי שימשו מזון לבני אדם כמצב אידיאלי.16

 

התלמוד מביע משמעות נגטיבית זו הקשורה לצריכת בשר:

התורה מלמדת שיעור בהתנהגות מוסרית, שלא יאכל אדם בשר אלא אם חש תושקה מיוחד אליו... ויאכל אותו רק לעיתים ובדוחק וצמצום.17

והחכמים הרגישו גם שאכילת בשר לא נועדה לכל אחד:

זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף: אמר רבי אלעזר עם הארץ מותר לנוחרו.18

יש המסבירים הגבלה זו במונחים מעשיים: רק מי שלומד תורה יכול לעמוד בצורה הנכונה בכל החוקים העוסקים בשחיטת בעלי חיים והכנת בשר. למרות שקיימים רק תנאים מועטים העוסקים בצריכת מזון צמחי, רק תלמיד תורה חרוץ יוכל להבין היטב את התקנות הרבות שעוסקות בהכנת בשר וצריכתו. אולם רב המקובלים הגדול הרבי יצחק לוריא מסביר זאת במונחים רוחניים: רק מלומד בתורה יכול להעלות ולהפיק את "הניצוצות המקודשים" הכלואים בבעל החיים.19

 

מהו מספר היהודים היום שיכולים לראות עצמם מלומדים כל כך ומתקדמים כל כך מבחינה רוחנית, שהם רשאים לאכול בשר? אלה שלומדים תורה בחריצות ומודעים לתנאים הנוגעים לייצור ושחיטת בשר היום יגיעו, לפי דעתי, למסקנות דומות למסקנותיו של מאמר זה.

 

הרב קוק כותב שבהיתר לאכול בשר "ככל תאוותך" מוסתרים גינוי ונזיפה מרומזת.20  הוא אומר שיגיע היום (ימות המשיח) אשר בו אנשים יבחלו מאכילת בשרם של בעלי חיים בגלל הרתיעה המוסרית, ואנשים לא יאכלו בשר משום שנשמתם לא תדחק בהם לעשות זאת.21

  

לראש הדף

 

בניגוד לתאווה הקשורה במזונות מהחי, התורה מתייחסת באהדה למזונות מהצומח. בשיר השירים מתוארת הנדיבות האלוהית בצורה פואטית תוך שימוש בפרות, ירקות, אגוזים וגפנים. לא נאמרת ברכה מיוחדת לפני אכילת בשר או דגים, כפי שהיא נאמרת לפני אכילת מזונות אחרים כגון לחם, עוגה, יין, פרות וירקות. הברכה על הבשר היא ברכה כללית, אותת הברכה הנאמרת על המים או על כל מזון אחר בלתי מוגדר.

 

התיאור החיובי שניתן על ידי התורה למזונות רבים שאינם מהחי, מתאפיין בהזכרת תוצרתה של ארץ ישראל:

כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר; ארץ חטה ועשרוה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש; ארץ אשר לא במכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת; ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. (דברים ח' 7-10).

הרב קוק מאמין שבתוך חוקים והגבלות רבים העוסקים בהכנה ואכילה של מוצרים מהחי (חוקי הכשרות) טמונה נזיפה מרומזת, משום שחוקים ותקנות אלה נועדו לספק מנגנון נרחב שנועד לשמור על תחושת הכבוד לחיים, והמטרה היא להרחיק בסופו של דבר את בני האדם מאכילת הבשר.22   הוא מאמין גם שהרמה המוסרית הגבוהה, שנשמרה בימי הדורות הצמחוניים שקדמו לנוח, היא מידה טובה בעלת ערך רב כל כך, שאסור ולא ניתן לאבדה לצמיתות.23  בתקופה האידיאלית בעתיד (ימות המשיח) אנשים ובעלי חיים שוב לא יאכלו זה את בשרו של זה.24 חייהם של בני האדם לא יתקיימו על חשבונם של חיי בעלי החיים. הרב קוק ביסס דעות אלה על נבואתו של ישעיהו:

וגר זאב עם כבש

ונמר עם גדי ירבץ

ועגל וכפיר ומריא יחדיו

ונער קטון נוהג בהם;

ופרה ודב תרעינה יחדיו

ירבצו ילדיהן

ואריה כבקר יאכל תבן ....

לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי ....

(ישעיה יא' 6-9)

יוסף גרין, סופר צמחוני יהודי מהמאה ה-20 שחי בדרום אפריקה, סיכם בחוברת שמכילה רבות מפסיקותיו של הרב קוק שהצמחונים האתיים הדתיים הם החלוצים של ימי המשיח; החיים שהם מנהלים הם בגדר הכנה לקראת בואו של המשיח, ובסופו של דבר הם מאיצים את בואו.25

 

דעתו מתבססת על האמונה היהודית, שדרך אחת להחשת בואו של המשיח היא בחירה בהתנהגות שתהיה מקובלת בימות המשיח. לדוגמה, התלמוד מלמד שאם כל היהודים היו שומרים על שתי שבתות ברציפות, המשיח היה בא מיד.26  אולי המשמעות הסמלית כאן היא, שכשכל היהודים יגיעו לרמה בה ישמרו על השבת, כשהדגש הוא על מסירות לאלוהים וחמלה כלפי בני אדם ובעלי חיים – אז יגיעו ימות המשיח. על פי הרב קוק, אם כל בני האדם יהיו לצמחונים מתוך אמונה שלמה, יפגינו חמלה כלפי בעלי חיים ובני אדם, ויתחייבו לשמור ולכבד את עולמו של האלוהים – אז יתכן ויואץ בואו של המשיח.

 

למרות שרוב היהודים אוכלים היום בשר, האידיאל הנעלה של האלוהים – החוק הצמחוני הראשוני – מוצב בתורה במעלה גבוהה עבור כל היהודים והעולם. זוהי המטרה הסופית אשר כל בני האדם חייבים לשאוף אליה.

  

לראש הדף

 


סימוכין

1 פרוש רש"י לבראשית א' 29.

2 מצוטט אצל נחמה לייבובי. עיונים בבראשית, ירושלים: הארגון הציוני העולמי (הוצאה 3), 1976, 77.

3 סנהדרין 59ב'.

4 פרוש הרמב"ן לבראשית א', 29.

5 רבי י. ה. הרץ, החומש וההפטרות, לונדון: דפוס סוניקו, 1958, 5; ראה גם נחמה לייבוביץ', עיונים בספר דברים, ירושלים: הארגון הציוני העולמי (הוצאה 3) 137.

6 רבי אברהם יצחק הכהן קוק, חזון של צמחונות ושלום, פרקים 1 ו-4; ראה גם לייבוביץ עיונים בספר דברים, ירושלים: הארגון הציוני העולמי (הוצאה 3) 138.

7 קוק, חזון, פרקים 7, 12; רבי שמואל ה. דרזנר, חוקי התזונה היהודיים, משמעותם לזמננו, ניו יורק: דפוס הסנה הבוער, 1959, 21-25; קסוטו, פרוש לבראשית א' 27..

8 קוק, חזון, פרקים 1-7; ראה ג םלייבוביץ, עיונים בבראשית, 77.

9 פרוש שמשון רפאל הירש לבראשית ט' 2.

10 הכומר א. כהן, פסיקות הרמב"ן, ניו יורק: חברת בלוך הוצאה לאור, 1927, 180.

11 ראה לייבוביץ, עיונים בספר דברים, 135.

12 שוחט, חיי בעלי חיים, 300.

13 רבי י. דוד בלייך, "צמחונות ויהדות", מסורת, כרך מס' 23 (קיץ 1987), 86. ניתן למצוא מאמר זה גם ב: בלייך, רבי י. דוד, בעיות הלכתיות בנות זמננו, כרך 3, ניו יורק: כתב, 1989, 237-250ב'.

14 שם, 87.

15 לייבוביץ, עיונים בספר דברים, 136.

16 שם, ראה גם קוק, חזון, פרקים 1, 2, ו-4.

17 חולין 84א'.

18 פסחים 49ב'.

19 נושא זה נדון בפרוט אצל ריצ'רד ה. שוורץ, יהדות וצמחונות, ניו יורק: לנטרן 2001.

20 קוק, חזון, פרק 4; ראה גם דיון אצל ג'ו גרין: "חלוצים של המשיח – התפיסה הצמחונית דתית כפי שהיא מוסברת על ידי הרב קוק", 2.

21 שם, 2, 3.

22 רבי אברהם יצחק קוק, "רסיסי אור", אצל אברהם יצחק קוק, עריכה ותרגום בן ציון בוקסר (ניו יורק: דפוס פאוליסט, 1978), 316-321.

23 קןק, חזון, פרקים 1, 2, 4, 6 ו-32; ראה גם רבי אלפרד כהן, "צמחונות מנקודת מבט יהודית" כתב עת להלכה והחברה בת זמננו, כרך 1, מס' 2 (סתו 1981), 34; ניתן למצוא מאמר זה גם אצל קלכובסקי, רוברטה, יהדות וזכויות בעלי חיים: תגובות קלאסיות ובנות זמננו. מרבלהד, מסצ'וסטס: חברת מיכה להוצאה לאור, 1992, 176-194.

24 הרץ, החומש וההפטרות, 5; ראה גם קוק, חזון, פרקים 6, 32.

25 גרין, "חלוצים של המשיח" 1.

26 שבת, 118ב'.

 


ריצ'רד שוורץ, PhD, הוא פרופסור אמריטוס למתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק; מחבר המאמרים "יהדות וצמחונות", "יהדות והישרדות גלובלית", ו"מתמטיקה והישרדות גלובלית". חבר הועדה המייעצת הישראלית – אמריקאית ל"חי".