/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

English

 

מהם המאפיינים היהודיים בתזונה טבעונית?


מאת רבי אדם פרנק

 

 
 

תוכן

היהדות וזכויות בעלי
החיים

יהדות וצמחונות

האם צריכים היהודים
לאכול דגים?

האם הפרווה היא סוגיה יהודית?

מהם המאפיינים היהודיים בתזונה טבעונית?

ציד בחוק ובמסורת

שחיטה כשרה

Video: A Sacred Duty

 

 


צמחונות וטבעונות

החקלאות המתועשת

 

 


מהי תוחלת החיים של
בעלי חיים

 

הצטרפות
או תרומות

 

שנים מבני משפחתו האהובים של רבי אדם פרנק:
זואה ונדב פרנק

 

ושוב אני נשאל:

 

"רבי, למה אתה טבעוני (נמנע מאכילת מזונות שמכילים מוצרים מהחי)?"

 

גדלתי כילד לא דתי, אבל הייתה לי זהות יהודית חזקה, ששורשיה בהערכת ההיסטוריה המכובדת של עמנו ותרומת הערכים שלו לאנושות. זמן רב לפני שרכשתי השכלה יהודית רצינית מצאתי עידוד וגאווה רבה בידע שהיהדות הייתה החלוצה של רעיון האחריות רבת הכבוד ליחסי הגומלין וההידודיות שבין בני אדם ועולם החי. כבר בגיל מוקדם למדתי שחוקי השחיטה היהודיים משקפים דאגה להפחתה עד כדי מינימום של סבלו של בעל החיים בסוף ימיו. בלימודי כאדם בוגר לקראת הסמכתי כרב אישרו הטקסטים היהודיים והמקורות היהודיים את כל שלמדתי בילדותי. ואז, בום! בשנת 2003 פגעה בי המציאות של תעשיית המזון כולה כאגרוף קמוץ.

 

לפני שנתיים השתתפתי בכנס הראשון שלי לזכויות בעלי חיים. נראה שכמו רוב האמריקאים ראיתי עצמי כאוהב בעלי חיים. כנס זה גרם להתפכחותי המרה, ושינה לחלוטין את הבנתי את משמעות המונח – דאגה לבעלי חיים. עיני ומוחי נחשפו למציאות של חקלאות בעלי חיים מודרנית, וזכיתי להשכלה שלא תסולא בפז. כיהודי הושפעתי בעיקר על ידי התגלית שהטיפול בבעלי חיים כדי לענות על תשוקתו של האדם למזון הוא הפרה מחרידה של החוק היהודי, שאוסר על גרימת כאב שלא לצורך לבעלי חיים. בנוסף לכך, למרות שתחום זכויות בעלי החיים מיוצג בצורה חסרת כל יחס על ידי מספר גדול של פעילים יהודים, פרט לדובר אחד הייתי היהודי הדתי היחיד שהשתתף בכנס זה.

 

בכנס נפגשתי עם אנשים אשר עמדו בעבר בחזית חקלאות בעלי חיים. כלומר, פעילים רבים למען רווחת בעלי חיים הם אנשים שעבדו בעבור בתעשיית מזון מהחי, ושהניסיון שלהם גרם להם לפעול למען הקלה / חיסול של ההתעללות שהם היו עדים לה. מעשי התעללות אלה מתועדים בשעות רבות של סרטים, בנתונים מדעיים ובמחקרים מדעיים, ובמאות עדויות. חשיבה ביקורתית תסייע לקורא להבין טוב יותר את הבעיה: בארצות הברית נשחטות יותר מ-8 מיליארד חיות מידי שנה עבור אספקת המזון שלנו – כלומר 25 מליון בעלי חיים מידי יום. קשה מאד להרביע, לגדל, להוביל ולשחוט מספר כזה של בעלי חיים בדרך שאינה מהווה התעללות. אכזריות כלפי בעלי חיים היא הנורמה התעשייתית ולא היוצא מן הכלל.

 

כיצד אוכל ליישב בין הציוויים היהודיים הדורשים אחריות של בני אדם כלפי בעלי החיים, לבין המציאות של גידול תעשייתי מודרני? כיהודי דתי אני מאמין שהחוק היהודי אשר קובע את החיים היהודיים נועד לעצב רגישות, טוב לב, אהבה וחמלה. שמירתי על הציוויים היהודיים מעצבת את האופי שלי והיא בונה את קשרי עם האלוהים. התעלמות ממעשי זוועה בלתי חוקיים מבחינה דתית, כאלה המבוצעים על ידי בני אדם כנגד בעלי חיים שחיים אתם בעולם זה, תהרוס את השלמות אשר בה אני שומר על הציוויים היהודיים. והיא גם תפגום ביחסי הכנות והיושר שאני מבקש לקיים עם האלוהים.

 

שפע הידע שיש ברשותנו על המציאות של חקלאות בעלי החיים המודרנית מכריחה אדם בעל חשיבה ביקורתית ורחום להגיע למסקנה, שהתאבון של החברה המודרנית להנאה אישית ותענוג באמצעות מזון בא על חשבון האחר חסר הקול, כלומר בעלי החיים. כיהודי שבילה שנים רבות בלימוד המקורות היהודיים, שמצביעים על כך שחלק מהמשימה של חברה אתית, המונעת על ידי ערכים הוא להגן על החברים החלשים בתוכה, ההחלטה להימנע ממזונות הקשורים ישירות להתעללות בבעלי חיים היא עבורי דבר שבהכרח.

 

אל תבינו אותי לא נכון: הציוויים היהודיים מאשרים שלבני האדם הזכות להשתמש בבעלי חיים לצרכים שלנו. לרוע המזל, לולא ניצול בעלי החיים ככלי עבודה קהילות לא היו מתפתחות ומצליחות כפי שקרה להן לפני הופעת המכונות המונעת על ידי דלק. אולם היהדות קובעת גם שהשימוש בבעלי החיים על ידי בני האדם חייב להיות מתוך דאגה לרווחתה הגופנית של החיה וכבודה. ושיהיה ברור: אנו בני האדם רשאים להשתמש בבעלי חיים עבור הצרכים שלנו רק תוך דאגה להן ומניעת סבל מהן. יש לציין שהמשתמש הסופי במוצר אשר יוצר במודע מתוך התאכזרות לבעלי חיים הוא שותף להתאכזרות זו.

 

אשתמש בדוגמה טובה כדי להדגים נקודה זו. אין זה חוקי לצוד פילים. משך שנים רבות ניצודו פילים ונהרגו עבור המטרה היחידה – שימוש בשנהב השיניים שלהם. היום עדיין מתבצע ציד לא חוקי של פילים. לא רק ציידי הפילים הם פושעים, אלא אלה שרוכשים את השנהב של הפילים הניצודים גם הם מבצעים פשע. בהעדר אנשים אשר רוצים לקנות את השנהב, לא היה לציידים כל תמריץ לצוד פילים.

 

חברות מודרניות מתירות לתעשיית המזון להנהיג תנאי חיים מחרידים וטיפול נורא, שפל ונתעב בבעלי חיים. הסיבות להתעללות אלה כלכליות – ייצור כמויות גדולות מאד של מוצר בהוצאה הנמוכה ביותר האפשרית. חשיבה מודרנית, חילונית מתירה להתייחס ליצורים מרגישים וחושבים כאלו הם חפצים דוממים, אולם המסורת היהודית, אשר מבטאת את תפיסת הענווה וההשגחה האחראית אינה מתירה זאת. אין ספק - החוק היהודי מתייחס גם לקשרי האדם והחיה. אין ספק – אלה השומרים על החוק היהודי רואים עמידה במצוות החוק כאמצעי לקשר עם האלוהים. קריאה הוליסטית של החוק היהודי אוסרת על חוות תעשייתיות מודרניות. החלטתי להימנע מצריכת מוצרים מהחי היא ביטוי לשמירתי על החוק היהודי, והיא מבטאת את התנגדותי ורתיעתי מהשיטות האכזריות של תעשייה זו.

 

ועוד אחת! אלה וזואה פרנק
 

בילדותנו אנו לומדים לתת אמון במשטרה, במערכת המשפטית ובממשלה. רק כשאנו מגיעים לבגרות אינטלקטואלית אנו מבינים ששחיתות פוגמת בשלמותם של מוסדות אלה. בדומה לכך אנו מאמינים שלממשלות המערביות חוקים מתאימים וגופים לאכיפת החוק כדי להגן על בעלי חיים מפני התעללות רבת כאב. כילדים אנו גדלים עם תמונות של חוות פסטורליות ובלי חיים מאושרים עם אנשים המטפלים בהם במסירות. בגרות אינטלקטואלית, כלומר החשיבה הביקורתית אליה התייחסתי למעלה אמורה לסלק את האמונה שלנו שכללים חברתיים מגנים על בעלי חיים מפני עינויים. כמויות עצומות של עדויות מוכיחות שגם הממשלה וגם תעשיית המזון, ואפילו המנהיגות היהודית, בגדו באמון שלנו בכל הנוגע למניעת התאכזרות לבעלי חיים וסבל שלהם.

 

היהדות אינה טוענת לעליונות מוסרית. במקום זה היא דורשת קבלת אחריות למעשים. היהדות מתחילה מנקודת חשש ודאגה לצדק, והיא מנסה להגן על כל חברי הקהילה, המקומית והעולמית מפני ניצול לרעה של סמכות וזכויות יתר. וכך, הביקורת של היהדות על מערכת חברתית שאינה מגנה על כל התושבים שלה היא שיש לתקן את המערכת. והחשוב מכל – בתוך היהדות קיימת מנגנון לתיקון עצמי של כישלונותיה היא. מנגנון זה תלוי בחברי הקהילה אשר ישמיעו את דאגתם ויגנו את המנהיגות החברתית אשר כשלה במשימתה ובגדה בהם. ההחלטה שלא להתנגד להתעללות השיטתית בבלי חיים משמעותה אישור התעללות זו – וזוהי החלטה שגויה עבור יהודי רציני ואדם רחום לב. כפי שכותב ניצול השואה וזוכה פרס נובל אלי ויזל: "מטרתו של העם היהודי לא הייתה מעולם לעשות את העולם יהודי יותר, אלא לעשות אותו הומאני יותר"

 


רבי אדם פרנק הוסמך כרב בבית הספר ללימודי רבנות על שם זיגלר של התנועה הקונסרבטיבית באוניברסיטה ללימודי היהדות בלוס אנג'לס, שם קיבל גם תואר שני במדעי היהדות. הוא המנהיג הרוחני של קהילת מורשת ישראל בירושלים והוא מלמד במכון פרדס ללימודי יהדות בירושלים. אדם נשוי ללין וויינשטיין ויש להם שני ילדים, נדב ואלה, וזואה (הכלבה). לאתר בלוג של הרב אדם פרנק:  www.adamfrank.typepad.com.

  

לראש הדף