תרופות עממיות: התעללות בבעלי חיים
מרה של דובים באסיה

המציאות העירומה

"עוד כמה צעדים זהירים והם הגיעו אל הכלוב הראשון, שעמד מספר מטרים מעל לקרקע, על ארבעה מוטות. מתחתיו, צואה ומזון ישן שנפלו דרך רשת הכלוב יצרו ערמה בגובה 60 ס"מ. בתוך הכלוב הסתכל אליהם דוב שחור וגנח. קולו עורר את בעלי החיים בכלובים האחרים.... לבעלי החיים לא היה מקום לעמוד או אפילו לשבת. כולם נשאו חגור מתכתי סביב מותניהם. כמה מהם סבלו מזיהומים ונמק שהעלו מוגלה מתחת לחגור; אחרים נראו כאלו הם סובלים משיטיון (דמנציה) ."

— ליסה לי, Flower Net (רשת פרחים)

המידע והצילומים להלן התקבלו מקרן אסיה למען בעלי חיים.

דובים הם היונק היחיד שמייצר כמויות גדולות מאד של חומצת מרה UDCA (אורסודאוקסיכוליק), אשר משמשת ברפואה המזרחית המסורתית משך 3,000 שנה כמרפא לחולאים שונים, מכאבי ראש ועד טחורים. כיום מדגישים רופאים סיניים מסורתיים שניתן להחליף את כל מוצרי המרה שעשויים מחומצת מרה של דובים במוצרים צמחיים או סינתטיים, אשר לדבריהם יעילים באותה המידה.

דוב ירח

מבין שמונת זני הדובים בעולם, פחת מספרם של כל הפריטים פרט לפנדה הענקית כתוצאה מהמסחר במרת הדובים. הדוב השחור האסיאתי (אורסוס סלנרקטוס) הוא הדוב שהושפע יותר מכולם בשל הביקוש לחומצת מרה. זן זה של דובים מוכר יותר כדוב הירח בגלל חצי הירח הצהוב היפה על חזהו. הוא נכלל באמנה למסחר בינלאומי בזנים נכחדים (CITES) בנספח I, הקטגוריה של הזנים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה.

חווה לייצור חומצת מרה של דובים		חווה לייצור חומצת מרה של דובים

במדינות בכל רחבי אסיה דובים, שבתוך כיס המרה שלהם מושתל קטטר, מוחזקים בכלובים שמונעים מהם תנועה, כדי לשאוב מתוכם את חומצת המרה. הניתוח להחדרת הקטטר גס ולא נקי ורבים מהדובים מתים בשל זיהומים מכאיבים. אלה ששורדים מבלים את יתרת ימיהם, 22 שנים כשהם סובלים בכלובים שגובהם, רוחבם ועמקם זהים למידות גופם, כך שאינם יכולים לנוע או להתמתח, והם סובלים מידי יום את השאיבה המכאיבה והנוראה של חומצת המרה שלהם. יש מהם שסובלים מפצעי ראש משום שהטיחו ראשם על הסורגים. הדובים מוחזקים בכלובים אלה עד מותם, רזים, מנוונים, מטורפים, והם נחשבים ללא יותר מאשר יחידות ייצור.

דוב ירח כלוא		דוב ירח זה יבלה את כל חייו בכלוב זה. נסו לדמות זאת לעצמכם.

בסין החל הגידול התעשייתי של דובים בשנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר מדענים סיניים אימצו נוהל שפותח בצפון קוריאה לשאיבת חומצת מרה באמצעות קטטר שהושתל בניתוח. ההנחה הייתה ששיטה זו תענה על הדרישה המקומית לחומצת מרה ותפחית את מספר הדובים שהומתו בטבע כדי להגיע אל כיס המרה שלהם ולאברים אחרים בגופם. אבל לרוע המזל המצב יצא מכלל שליטה ועד לתחילת שנות התשעים פעלו כבר יותר מ-400 חוות תעשייתיות לגידול דובים, אשר הכילו יותר מ-10,000 דובים. הוכנו תוכניות להגדלת מספר הדובים בחוות ל-40,000 עד שנת 2000.

בעקבות חשיפה בינלאומית של תעשייה אכזרית זו הכירו השלטונות בדאגתה של הקהילה הבינלאומית ובמקום להגדיל את מספר חוות הדובים התחילו להפחית אותו. בנוסף לכך, עם התעוררות המודעות הציבורית החלה התעשייה לגידול דובים לאבד מרווחיותה והמגדלים הבחינו בהשפעה הרבה של הירידה בביקוש לחומצת מרה על עסקיהם. ההיצע של חומצת מרה בשוק עלה במהרה על הביקוש. אבל לרוע המזל בגלל ששוק זה היה רווי כבר בחומצת מרה רפואית, מגדלים רבים פנו לייצור מוצרים אחרים מחומצת המרה, כגון שמפו, יין ותה כדי להשתמש בעודפים.

כיום חיים כ-7,000 דובי ירח בכלובים בכ-247 חוות לייצור חומצת מרה בכל רחבי סין.

בויטנאם נותרו פחות מ-100 דובים שחורים אסיאתיים - דובי ירח – בטבע, וכ-5,000 חיים בשבי בחוות על מנת למכור את חומצת המרה שלהם כתרופה מזרחית מסורתית. שלא כמו בסין שם חומצת המרה נשאבת מתוך כיס המרה של הדוב, בויטנאם הדובים עוברים ניתוח כל שלושה חודשים, להוצאת חומצת מרה מכיס המרה שלהם. בהתאם למחלקה להגנת היערות בהנוי, הדובים סובלים ארבעה ניתוחים כאלה לפני שהם מתים. חוקרים מקרן אסיה למען בעלי חיים הוכיחו מידע זה. הם היו עדים לפצעים פעורים,מזוהמים ומכאיבים בבטנם של בעלי חיים אומללים אלה.