הקשר בין התעללות בבעלי חיים לבין אלימות בקרב בני אדם

סקירה כללית

בעלי חיים מעשירים את חיינו, מרעיפים עלינו אהבה ורעות ותורמים לרווחתנו הגופנית והנפשית, ואולם החובה להבטיח יחס הולם לבעלי חיים נשענת על יסודות המשתרעים הרבה מעבר לידידות, לתענוג ולבריאות שלנו.

מחקרים שנערכו באוניברסיטת ייל ובמוסדות מחקר חשובים אחרים מלמדים, כי התעללות בבעלי חיים, התעללות בילדים וסוגים נוספים של אלימות בחברה קשורים זה לזה בקשר אמיץ ובלתי ניתן לניתוק. ילדים המתאכזרים לבעלי חיים הינם במקרים רבים קורבנות התעללות בעצמם. בהעדר אפשרות להשיב מלחמה כנגד המבוגרים הפוגעים בהם, הם מפנים את זעמם כלפי יצורים קטנים וחלשים מהם ומנסים לספק בכך את הצורך שלהם בשליטה. עבריינים אלימים רבים החלו את דרכם אל עולם הפשע בהתעללות בבעלי חיים כילדים וכנערים. כל עוד היה מקובל ש"בנים הם בנים", "אלו בסך הכל בעלי חיים" ו"זה יעבור עם הגיל", לא מצאה החברה לנכון להעניק סיוע או טיפול לילדים או לבעלי החיים, וברגע שאותם נערים בגרו מעט וצברו כוח, הם הפנו את האלימות שלהם כלפי בני אדם.

התעללות של ילד בבעל חיים יכולה לפעמים להיות סימן מנבא ראשון בניסיון לאתר אנס או רוצח פוטנציאלי. הקשר בין אלימות כלפי האדם וכלפי בעלי החיים הוביל לשיתוף פעולה הולך ומתהדק בין המשטרה והרשויות לרווחת הילד בארה"ב, שאף הצליח להציל חיים. באחד המקרים, בוגר בית ספר למשפטים באטלנטה שהתקשה למצוא עבודה פרק את תסכולו על חתולים וחתלתולים והטיל בהם מומים קשים. ארגוני בעלי חיים מיהרו לפנות למשטרה אשר הוציאה צו חיפוש לדירתו ומצאה בה תמונות של שש נשים, דיירות השכונה, אחריהן עקב, בצרוף תוכניות מפורטות לבצע בהן מעשים דומים לאלה שביצע בחתולים ובגוריהם. אותן נשים קיבלו את חייהן במתנה בזכות ההבנה של המשטרה שאלימות היא אלימות, יהא הקורבן אשר יהא, והתעללות בבעלי חיים מחייבת גם היא התייחסות רצינית ומקיפה.

לאחרונה דווח בהרחבה באמצעי התקשורת על חטיפתה של אליזבט סמרט בידי ברייאן דייויד וויליאמס. מאוחר יותר נודע שוויליאמס הרג פעם את ארנבת המחמד של ילדיו לעיניהם ואילץ אותם לאכול את בשרה. סביר להניח שהתעלל בבעלי חיים כבר מילדותו. נקיטת צעדים מתאימים מיד לאחר ההתעללות הראשונה הייתה חוסכת מאליזבט ומאחרים סבל רב. צ'יף סיאטל, ראש שבט הדוואמיש האינדיאני, פרש בנאומו המפורסם בשנת 1854 את תפיסת עולמו לגבי מקומו הנכון של האדם בעולם והיחס הראוי לבעלי החיים וחתם את דבריו באמירה "כי כל שקורה לחיה קורה גם לאדם". מתי יגיע היום בו נכיר באמיתות חזונו של צ'יף סיאטל, ובגורל הזהה העתיד לפקוד את כל היצורים? 

עוצמתו הרבה של הקשר בין סוגי ההתעללות השונים: כלפי בעלי חיים, ילדים, קשישים ובני זוג, הביאה מספר הולך וגדל של מדינות בארה"ב לחוקק חוק המחייב כל עובד מוסמך למען בעלי חיים החוקר מקרה של התעללות בהם, לדווח על המקרה לרשויות לרווחת הילד כאשר מתברר כי בבית הנחקר חיים ילדים, גם אם הם נראים בריאים ומאושרים. רשויות אלה מחויבות על פי החוק לפתוח מיד בחקירה.

מחקרים מוכיחים שילדים נוטים להעניק פרשנות רחבה לערכים של אמפתיה, כבוד וחמלה כלפי בעלי חיים שהם רוכשים במסגרת החינוך להומניות, ולפתח בעקבות כך יחס הומני דומה כלפי בני אדם. בין אם אנו אוהבים חיות ובין אם לאו, אחת המשימות החשובות ביותר העומדות בפנינו בדרך להגשמת חזון של חברה בריאה ונטולת אלימות, היא לבסס ולטפח יחס של כבוד כלפי בעלי החיים ולהשריש יחס כזה גם אצל בני הדור הצעיר. דברים אלו עולים בקנה אחד עם תפיסתם של רבים מגדולי ישראל מאז הרמב"ם, לפיה טיפוח גישה חיובית והתנהגות הולמת כלפי בעלי חיים תורמת להתפתחותה של חברה הומנית יותר ולשיפור איכות חיי כל הברואים.

הקשר בין התעללות בילדים לבין התעללות בבעלי חיים נדון לעומק בכנס שכותרתו מניעת אלימות בחברה באמצעות חינוך, שאורגן במשותף על ידי עמותת חי ומשרד החינוך, התרבות והספורט הישראלי בשנת 1994. ד"ר פרנק אסקיון נשא בכנס נאום מרשים במיוחד בנושא שורשי האכזריות והחמלה כלפי בעלי חיים ואנשים אחרים.