|
|
|
|
|
|
|
חינוך להומניות – מטרות ויעדים מאת ריי סיקורה
|
|||||||||
|
עם התחזקות ההכרה בחשיבות הטיפול המונע, עובר בהדרגה עיקר העיסוק בתחומים רבים בחיי האדם מהתמקדות בסימפטומים לשיפור הפעילות המניעתית. אקטיביזם ומעורבות פוליטית היו ועודן שתי זירות מרכזיות להתמודדות עם הסימפטומים המעידים על המציאות, מעשה ידי האדם. לצדם מתגברת היום הקריאה לשים דגש רב יותר על הטיפול המונע את פגיעת האדם ביקום. הפתרון, כמו בכל תחום אחר, טמון בחינוך. הדרך הטובה ביותר למנוע התפתחות הרגלים בזבזניים והרסניים אצל מבוגרים היא להרגיל ילדים להתנהגות מוסרית והומנית, כבר מגיל צעיר. התנועה לחינוך להומניות מתרחבת ומתעצמת בכל רחבי העולם, וחלק ניכר מן המאמצים מופנה לחינוך ילדים, תוך התבססות על הנטייה הטבעית שלהם להרחיב בהדרגה את מעגל ההתייחסות שלהם, להפגין התעניינות ודאגה כלפי גורמים שמחוץ לסביבתם המיידית, ולשמור על קשרים נרחבים ומקיפים אלה גם בבגרותם.
כשאוהבים משהו או מישהו, דואגים לו. אנו לומדים כיצד לדאוג לאחרים ולטפל בהם מגיל צעיר. בנוסף, אנו סופגים כבר בילדותנו את נורמות הדאגה והטיפול המקובלות בחברה שבה אנו גדלים. מקטנות אנו לומדים גם מהם גבולות ההתייחסות שלנו. האם אנו מתעניינים רק בבני אדם, או דואגים גם לבעלי חיים, לעצים, לפרחים, לכדור הארץ ולכל יצור חי המצוי על פניו? חינוך להומניות מוביל את הדור הצעיר למסע של גילוי: למי הוא דואג, במי הוא מטפל, כלפי מי הוא מגלה אכפתיות, מה מצוי מעבר לגבולות השרירותיים לעתים, המחניקים את ההתעניינות והדאגה שלנו, וכיצד ניתן לממש ערכים אלה. זהו הטיפול המונע היסודי ביותר, לקראת חיים של חמלה על פני כדור הארץ, ערש האנושות.
האנושות יצרה בעולם מציאות של דיכוי וניצול של האדם ובעלי החיים, נזקים סביבתיים וחברות מתפוררות. החינוך להומניות מאפשר לצעירים לגלות ממי וממה אכפת להם באמת, מציג בפניהם ברירות המשקפות דאגה כנה ומעצים את יכולת הבחירה שלהם, ובכך מוביל אותם להכרה שהם עצמם הלוחמים החשובים ביותר במאבק לשינוי פני העולם לטובה. חינוך להומניות אינו שטיפת מוח. הוא מספק לילדים סביבה במסגרתה יוכלו לחקור את הכוחות הרבים והמגוונים המשפיעים על חיי היום יום שלהם ולבחון את החותם שהם עצמם מותירים בעולם. הוא מעניק לנו הזדמנות לברר ולהגדיר מחדש מיהו "הזולת" ולבדוק האם נוכל להרחיב את מעגל החמלה שלנו, ועד איזה גבול. אנחנו בהחלט מסוגלים לדאוג, לא רק למי שנחשבים בעינינו כקרובי משפחה, חברים או חיות המחמד שלנו, אלא לכל צורות החיים עלי אדמות.
לפעולות השגרתיות שלנו יש השלכות שהשפעתן מורגשת הרחק מעבר לחצר הבית שלנו. החינוך להומניות מעורר את החשיבה הביקורתית ומזמין את כולנו להשתמש בה לבחינת החיים על פני כדור הארץ מכל הזוויות האפשריות. דרך זו מובילה אותנו לזהות ולהבין איך כל החלטה שלנו, קטנה כגדולה, משנה את פני העולם, בין במישרין ובין בעקיפין.
|
|||||||||
|
|
|
|||||||||
